יחסים: כשאת משחקת לידיים שלו

לאורן שלוםאני נשואה שנתיים ויש לי תינוק.יש לי כמה בעיות עם בעלי שהמשותף בניהם הוא היותו שובניסט.הוא רואה בי מטפלת בלעדית בתינוק: אני מחתלת, רוחצת, מאכילה, משכיבה לישוןוהוא משחק איתו קצת כשהוא חוזר מעבודה.ברצוני לציין שהתחתנתי בגיל יחסית מאוחר והתרגלתי להיות לבד עצמאית - לחופש שליופתאום אני מרגישה שהעצמאות שלי נלקחה ממני והפכתי לשפחה. למנקה לפיליפינית, בנוסף לכך, בעלי מרבה להעביר עליי ביקורת, ולא לפרגן לי על כל מה שאני עושה. הוא אומר לי דברים כמו למה את לא מטפחת את עצמך יותר או למה את לא מכינה לי לאכול כשאני בא מהעבודה וכו'.אני מאד מתוסכלת מכך.אני לא רוצה לצאת לעבוד כי אני מחכה שבני יהיה בן שנתיים ורק אז לשלוח אותו לגןתודה מראש.טל

טל יקרה,
יש לי רושם שאת מכניסה את עצמך למצב הזה. אני מבין שאת רוצה להיות עם הבן שלך כמה שיותר זמן (ולכן את מתכננת לא לעבוד עד שיהיה בן שנתיים). אבל אם זה מה שאת משדרת לבן זוגך, לא פלא שהוא משתמש בזה. לא שאני מנקה אותו מאחריות, אלא שאת משחקת לידיים שלו. הוא לא יפרגן לך בקלות, כל עוד פרגון יהיה על חשבונו. אם הוא ישתכנע שאת עובדת קשה, מן הסתם זה אומר שהוא צריך לעזור לך, לא?כשהוא אומר לך לטפח את עצמך יותר, הוא רומז לך שאת מושכת בעיניו פחות משהיית קודם, או שהוא רוצה שתיראי טוב יותר בעיני הסביבה, כי אז גם הכרת ערכו תשתפר. אני לא יודע אם את באמת מזניחה את עצמך, אבל הרמז הזה שלו הוא אות אזעקה מסויים. במקום להתלונן בפניו על זה שהוא לא מפרגן לך, נסי להבין מה הסיבה לכך, ולא להרגיש שאת הופכת להיות גם שפחת מין, אם את דואגת להופעתך. ואל תעשי את זה דווקא או רק בנוכחותו, עשי זאת למען עצמך בכל פעם שאת יוצאת מהבית (ואני מניח שהוא ישים לזה לב). ומן הסתם, לו את היית עובדת והוא בבית, היית גם את מצפה שבין דברים אלה לאחרים שיש לו לעשות בבית, שיכין מדי פעם גם אוכל, עד שאת מגיעה הביתה רעבה, לא?אז כנראה נכון שהוא שובניסט, וכנראה נכון שהוא מפונק, ואולי קצת נצלן, אבל אם לא תכניסי את עצמך למצבים שהוא יכול לנצל, יהיה לו קשה יותר לנצל אותך. ואולי כדאי שתנסי להכניס אותו לתלם, דווקא דרך לקיחת יותר אחריות על התינוק. שזה לא אומר שבהכרח יחליף חיתולים בכל פעם שהוא בבית, אבל שיעשה איתו יותר דברים שהוא אוהב – לשחק, לטייל איתו (וזו מחוייבות לפרקי זמן ארוכים יותר), ולהשאיר אותו יותר זמן לבד עם התינוק (למשל, לאחר שהוא שב הביתה, טוב, שב הביתה ואכל, לכי לקניות והשאירי איתו את התינוק). אבות לא נולדים עם שינויים הורמונליים, כפי שנולדות אמהות (בעת הלידה). אבות לומדים להיות אבות, ומתחברים אל הילדים שלהם תוך כדי יצירת הרגלים חדשים. אם הוא לא עושה זאת לבד, את היא זו שצריכה להפיל עליו את התי(נו)ק החדש הזה בהדרגה, ובמינונים גדלים והולכים, ככל שהוא מתחבר אליו טוב יותר.