יחסים טעונים: מה עושים?

אני מרגישה נבגדת ופגועה. אני נשואה 35 שנה בעלי עובד הרבה בחו"ל .הוא נוסע לשבוע ולפעמים לחודש.עבודה זו עוזרת לנו מאוד מבחינה כלכלית. לפני כ- 30 שנה בעלי בגד בי, זה מאוד פגע בי והחלטתי להוכיח לעצמי שלא בי האשמה ולמדתי מכך שישנם גברים שהראש שלהם הוא באיזור האגן ולא מעל הכתפיים, וכנראה כך גם אצל בעלי.לאחר שיחה רצינית החלטנו שאנו ממשיכים את הזוגיות שלנו ,אבל אני לא יכולה לשכוח את הבגידה הזו וכל פעם לאורך כל השנים שאנחנו יחד אני מוצאת הזדמנויות לומר לו שאני לא נותנת בו אמון..בנסיעה לפני אחרונה שלו באחת משיחות הטלפון הוא סיפר לי שהזמינו אותו למועדון לילהעם חשפניות והזמינו לשולחן מארחות והוא שילם בכסף זר כ- 4000 ש"ח על שתיה למארחות והוא סיפר לי כי נשאר בלי כסף והיה צריך לשלוח לו עוד כסף כדי לסיים את השהות שלו בחו"ל. הוא הרגיש שאני כועסת והוא אמר שהוא מצטער הוא לא ידע שזה יהי כך.לילות לא ישנתי , המחשבה שהוא יושב עם מארחות בגיל הבנות שלו במועדון לילה וכמובן הוא לא מספר להן את ההיסטוריה של ארץ ישראל אז מה עושים ? יושבים בשילוב ידיים.?הוא סיפר שהמארחות כל הזמן הזמינו שתיה ולא היה בינהם שום דבר. בקשתי ממנו שהישבע בנכדות שלו ואז הוא אמר שהוא חיבק אותם .לא רציתי להמשיך ללחוץ כדי לא לגרום לו להישבע לשוא.מאותו רגע אני מרגישה נורא. כעס על אדם שאני חיה איתו כל כך הרבה שניםואני אוהבת אותו בניתי איתו משפחה נהדרת ,בית חם, תמיד מסודר ונקי,ואני שוב מרגישה שזה לא אני אלא שוב הראש לא היה מעל הכתפיים אבל עכשיו הוא כבר סבא ולא ילד בגיל 22 ואני מצפה ממנו לחשוב כאדם מבוגר ולא להגיד לי אני מצטער.חיי המין שלנו אינם מזהירים למרות הנסיעות הארוכות אני לא מרגישה שיש לו חשק לסקס כשהוא חוזר ואז שוב המחשבות אני לא מספקת אותו,או שמשהיא אחרת ספקה אותוואם כבר יש אז לרוב נגמרת הזקפה,שוב תחושה של חוסר סיפוק . יש לי קושי גם להנות מהסקס כי אני כל הזמן חרדה שהזקפה תרד לפני הוא יגיע לפורקן. אני משלימה עם המצב למרות שאני חושבת שאנחנו עדיין צעירים כדי לותר על סקס..ניסיתי מספר פעמים לשכנע אותו לפנות לרופא והוא ענה לי זו לא בעיה רפואי ת זה מתח בעבודה,בנוסף לכך אני מרגישה מאד מנותקת מחברה כי אין יוזמה מצידו לקשור קשרים עם חברים-אין לו דבר כזה למרות שהוא תקשורתי ונעים לשבת בחברתו הוא אף פעם לא נשאר בקשר עם חבר- אין לו חברים . אני מנסה לשמור על קשר אך תמיד יש לו ביקורת על החברות/ים שלי והוא מעדיף להשאר בבית ולא להצטרף לחברים. אם לנסוע לחברים תמיד אני היוזמת. אם הצגה אני היוזמת אם ערב שירה אני היוזמת .אני יכולה ליזום אבל לעיתים רחוקות הוא מסכים ללכת לכן התיאשתי . לפעמים בא לי לצאת לשבת ליד הכנרת איתו לבד סתם בלי לדבר רק לשבת ולגעת אחד בשני ולשמוע את הגלים .אף פעם זה לא יקרה הוא יצחק עלי כל יציאה איתו מובילה לאוכל במסעדה. (אנחנו לא רזים) החלטתי שאם הוא רוצה לצאת אין יותר מסעדות מצידי אני אשב בבית.אין תקשורת ביננו יש מחשב וטלויזיה או נרדמים מול הטלויזיה ,השיחות הן מה נכין א.ערב לשלוח כביסה , החלפת מנורה , לקדוח אצל ההורים ואם אני מעירה משהו הפתיל נדלק והטונים עולים אז אני מעדיפה לשתוק כי יש לו בעיה לקבל ביקורת.. במצבים כאלה בא לי לקום וללכת לא משנה לאן רק לא לשבת בבית ועוד כביסה ועוד כלים ועוד 4 קירות ומחשבות. אבל לא חונכתי לצאת לבלות לבד ואף פעם לא יצאתי לבד(בלי הבעל לא יוצאים). כל זה גורם לי להרגיש בת 100 למרות שאני ממשיכה לדואגת לילדים להורים שלי (מבוגרים עצמאים אך צריכים את התמיכה שלי לכן עברו לפני כשנה לגור לידי) לדאוג להורים שלו כי גם הם מבוגרים עם שלושה בנים שעובדים בחו"ל וגרושים ואני מרגישה צורך לדאוג להם כמו שאני דואגת להורי. אני מנהלת אדמי' - תפקיד עם הרבה אחריות וכשאני חושבת על הזוגיות אני מרגישה בעיה - הייתי יכולה להתגבר על הכל אם הייתי מקבלת קצת פירגון מצד הבעל קצת סקס טוב ( לא פעם ב....) הדברים היו נראים אחרת. ד"ר אורן שיתפתי אותך בכעסים במחשבות זה קצת משחרר הבעיה העיקרית שלי עכשיו היא מה אני עושה הלאה ? איך אני מתמודדת עם זה שיש לי בעיה לחבק אותו לנשק אותו מתוך חיבה קשה לי להשתחרר מהכעס .בשיחה שהייתה לנו על המארחות אמרתי לו שאני מרגישה גועל מהמחשבה שבידיים שהוא ליטף את המארחות הוא יגע בי. הוא אמר "אל תדאגי אני לא אגע בך" אך בכל זאת הוא מלטף אותי ונותן לי נשיקה ומיד עולה לי התמונה של המארחות איתו במועדון לילה. אני מרגישה צורך בליטוף מגע קצת חיבה ואין להמצב היום שמעל חודש וחצי לא היה לי סקס,בבית אצלי נמצאים עכשיו בנותי עם הנכדים החתנים מגיעים מדי פעם, ההורים שלו אצלנו כבר שלושה שבועות בגלל המצב הבטחוני,ואני ממשיכה לתפקד כלא היה דבר והכל בסדר אבל אני מרגישה שמשהו קורה ליחדוות החיים שלי נעלמת אני מרגישה מועקה. מה אני עושה ? מחכה לתשובה מהירה. תודה מראש

סבתא יקרה,
את מתארת מערכת יחסים טעונה (בכעסים וחשדות), בעלת תבנית ברורה ומוגדרת של זמני שהות משותפת ביניכם, ושל רגשות ומנהגים. מחלק את מרוצה, מרבים מהם את לא. זוג שנשוי זמן רב כל כך, כמוכם, ונושא איתו מטענים כפי שאת נושאת איתך, לא משנה את מנהגיו ברגע. בתהליך של יעוץ זוגי, ובהנחה שלשני בני הזוג נכונות לעשות את זה, זהו תהליך שיכול לקרות, אבל הוא לוקח זמן. לא מעט זמן. אין סיכוי שאצליח כאן, בתשובה לשאלתך, באמת לעזור לך. וממילא, גם אם אגיד לך שאם הוא חיבק חשפנית במועדון לילה אין לזה משמעות, הרי לא תקבלי את זה, כי הרגשות שלך זוכרים את הפגיעה שנפגעת לפני 30 שנה, ומכינים אותך כל הזמן לפגיעה מחודשת. אז מבחינתך, הנה זה קרה, וזה כואב, גם אם לכאורה אין לזה משמעות. אולי. מכיוון שכך, אני חושב שאם את רוצה באמת להקל על המצב ביניכם, כדאי שתגיעו ליעוץ זוגי.