יחסים ומיניות: טיפים לשיפור
דנה
תחשות אישיות
⌄
שלום
!אני בת 26 בסוף ההריון ה1 נשואה מזה שנה (לבן זוג איתו אני 5 שנים)אני יכולה רק לאחל לכולן בעל וחבר מקסים כמו בעלי.הבעיה היא בי.אני לא עובדת מזה שנה (עקב הסבת מקצוע, שלא הושלמה בגלל ההריון)..ובגלל סיום התואר.בעלי עובד מאוד קשה, ואני מנסה להקל עליו כמה שיותר..בכל מה שקשור לבית והסידורים מסביב (חשבונות קניות וכד')..הבעיה היא שאני רוצה גם לשמור על גחלת יחסיי המין (אשר קצת קשה לשמרה במצביי עייפות כאלו) וברגע שהוא נרדם והאקט לא קורה..אז אני מרגישה נורא עם עצמי..כאשר אני מסתכלת בהגיון אין לי ממה לדאוג..אני מודעת לעצמי..נראת טוב (לא השמנתי כלל בהריון), מטופחת, ובעלת שיחה..אבל התחושה שלי כשיחסי המין נדחקים..היא גרועה.בן זוגי מפרגן מאוד!! משתתף בהריון בכל!אבל עדין אני רוצה כמו "לפצותו" על העבודה הקשה...ברצוני עוד לציין פרט חשוב..משפחתו של בעלי הם די פרמיטיבים והם כל הזמן מקרקרים סביבו מסכן כמה שהוא עובד ..מה את עושה בכלל..לך תסביר להם שלא ניתן להתקבל למקום עבודה בהריון.וגישתם פשוט פוגעת בי יותר וגורמת לי להרגיש חסרת ערך (את ההפך הם לא טרחו לאמר כשהרווחתי סכומי עתק בעבודתי הקודמת).איך אני מתמודדת, איך אני מפצה את בעלי ואיך שומרים על הגחלת גם בעיתות לא קלות כמו אלו.מצטרת על אורך השאלה ..בברכת שבוע טובדנה
ד"ר אורן חסון
תחושות אישיות
⌄
דנה יקרה,
שאלת שתי שאלות נפרדות לגמרי. האחת קשורה ליחסים שבינך לבין משפחתו של בעלך, והשניה קשורה לשמירת הגחלת המינית חשופה וחמה. יכול לקרות שיחסייך עם המשפחה משפיעים על יחסייך עם בן זוגך, אבל אני נותן לך את הקרדיט שזה לא המצב, כל עוד לא הבהרת אחרת (למשל, לא אמרת איך בעלך מגיב לתלונות שלהם, ומה את מרגישה כלפי התגובה שלו – אם הוא תומך בך ומבין אותך, אז קבלי את הגישה שלו, והאמיני לו שאת בסדר; הרבה יותר קל לך לשכנע אותו כשאת מאמינה בזה, ולא כשאת מטילה ספק בעצמך).אז בואי ונשוב לגחלת, ונראה איך מפיחים בה חיים. ובעצם, לפי מה שאת אומרת, כל מה שאת צריכה כדי להפיח חיים בגחלת שלך, הוא את החיוניות שלך. כאשר את עובדת קשה מדי לפני שהוא מגיע הביתה, כדי לטפל בסידורים שונים, כדי לסדר את הבית עבורו, וכדי לדאוג לו, החיוניות שלך מתפוגגת, ואת מתמוטטת אחר-כך. בדקי עם עצמך היטב, אם את יכולה לנהל את משק הבית בימים אלה באופן שונה במקצת. כלומר, לסיים עם כל מה שיש לעשות עד אחר-הצהריים, ללכת לישון או לנוח היטב אחר-הצהריים (ואולי אפילו תוך קריאת סיפור אירוטי או רומנטי), או לקראת הערב, ואז, כאשר את רעננה, להכין את עצמך (עם הגחלת) ולחמם ולהגיש את הארוחה בלבד, לקראת בואו, ואולי אפילו תתפני להדליק נר או שניים ריחניים בצד הארוחה. האם זה אפשרי על-ידי ממשק זמן נכון יותר? – ולפחות פעמיים-שלוש בשבוע, או כמה שאת חושבת שיתאים לכם?