יחסים וירטואליים: רגש מול הגיון

היי כתבתי לך ב7.1 על כך שאני מדברת עם מישהו בארהב שלא יודע כל כך האם הוא חוזר לארץ... אז בסוף הוא מצא שם עבודה וחתם על חוזה לשנה וחצי. ניסיתי מאוד להפסיק לדבר איתו דבר שהביא לתסכול רב. איכשהו חזרנו לדבר ונשאבתי שוב לדבר. בהתחלה היו דיבורים על כך שננסה קשר מרחוק אפילו דובר על מחוייבות אך ראינו שהדבר אינו ריאלי.. היות ואנו לא יודעת מתי נוכל להתראות. בחור אחר החל לדבר איתי.. יצאתי איתו כמה פעמים אבל ההשוואה היא קשה. אני יודעת שאאלץ לוותר על הבחור מארהב ואולי גם בגלל זה שוללת את הבחור החדש. מצד אחד אני רוצה לחיות, אני רוצה זוגיות נורמלית.. אבל מצד שני מאוד קשה לי לשחרר, פיתחתי רגשות עזים אליו.. קצת מבולבלת לא יודעת מה לעשות ואיך.. בשביל לא להרוס לעצמי... ולא להמשיך לחכות למשהו שכנראה לא יבוא.. אבל הפסקת התקווה יותר קשה... בקיצור מסובכת

הילה יקרה,
נכון. זה מסובך. אבל בזה אני מחזיר אותך גם לתשובתי הקודמת: מצאת מישהו שמאד מוצא חן בעינייך, אבל הוא לא זמין באמת. הוא זמין רק כחבר מסך. יש לזה היתרונות והחסרונות שלו, אבל כל עוד את לא מוכנה לעשותהכלכדי לתת לזה צ'אנס, הצ'אנס יהיה קטן מאד. ואת לא מוכנה לעשותהכלכדי לתת לזה צ'אנס כי לא הייתם מספיק זמן באמת ביחד. בדיוק לכן גם הוא לא מוכן לעשותהכלכדי להיות איתך. והשלב הזה, שבו אתם עושים צעד קדימה וצעד אחורה הוא מבלבל, אבל כולו וירטואלי. אלא שהרגשות מתבלבלים. אני חושב שמתישהו תחברי את הרגש וההגיון, ותחליטי אם את רוצה לעשותהכלכדי להיות איתו, או מבינה שאת צריכה לעשותכלוםכדי להיות עם עצמך ועם חיים כאן, ולבנות אותם בלעדיו. יתכן שזה ייקח לך זמן, אבל אני חושב שאת יודעת בדיוק שזה כל מה שאפשרי. את מתפתה לרגע וחוזרת אליו, אבל כשאת חושבת על העתיד, את מתנתקת (או שהוא מתנתק, ואולי מאותן סיבות). יום אחד תחליטי מה נכון לך.