יחסים בין אם ובת: מרחב וביטחון

בתי התחתנה לפני חודש בערך והיא פשוט לא שמה עליי עברה לגור אצל בעלה ושכחה שיש לה אמאאף על פי שאני עשיתי הרבה בשבילה ושילמתי לה כספים עכשיו היא יורקת לי בפניםלפני כמה זמן היא אפילו קיללה אותי נוראות ואז אמרתי לעצמי שאני לא ידבר איתך אבל אין לה בעיה עם זה היא בחיים שלה לא מפריע לה שאנחנו בקושי בקשרשבועיים לא התראנו מה לעשות ?זה מאוד מפריע לי היא הבת שהיתה מאוד קשורה אליי אבל עכשיו אני מרגישה שאין לי אותה אני מריגישה בדידות נוראית וריקנו ת בגללה אף על פי שיש לי בת נוספת שעסוקה בעניינה .ככה צריכה להתייחס בת לאמא שלה שגידלה אותה כמעט לבד ?אני בדיכאון בגללה ורע לי מאודאיך להתייחס אליה אם בכלל??

אמא יקרה,
נדמה לי שזה מאד הגיוני שהיא עוברת לגור עם בעלה לאחר החתונה, ולא נשארת בבית. אבל משהו קורה ביניכם שלא סיפרת מהו. יתכן שהיא מרגישה שאת מפריעה לה לבנות את הקשר הזוגי שלה. אם את לא "משחררת", למרות שברור לי שאת רוצה את טובתה, יתכן שהיא עושה, גם אם אולי בחוסר רגישות, את מה שיעצתי ל"המיואש", 5 שאלות למטה. אנא קראי את השאלה שלו ואת תשובתי, ונסי לראות אם שינוי התנהגות שלך, והקטנת הציפיות שלך ממנה, יאפשרו לה לשוב ולדבר איתך. היא בונה לעצמה קן חדש, וחשוב שלא תפריעי לה בהסחת דעת, גם אם כל מה שאת אומרת לה נכון לחלוטין. היא צריכה לעשות בעצמה כדי לקבל ביטחון. גם טעויות. זה כואב, זה קשה, זה מרגיש לך לבד בגלל החיבור שלך איתה עד עכשיו, אבל כשהגוזלים פורחים מהקן, לטובתם, צריך לתת להם לעוף, ולתת להם לשמור על הקשר עם הקן לפי הצרכים שלהם. אם תתני לה מרחב, היא תבוא. ובודאי כאשר היא תצטרך יותר (למשל, לאחר הולדת תינוק). ככה זה עם ילדים, אמא יקרה, היחסים אינם סימטריים כמו בין חברים. היא מצפה ממך לעזור כשהיא בצרה ואת חזקה. בעיניה. היא תשוב לטפל בך לעת זיקנה, כשתהיי חלשה. זה סוג אחר של סימטריה.