יחסים, אשמה ותקשורת לא בריאה

שלום
דר' חסון,אני נשואה 6 שנים + 2 ילדים קטנים.יש לנו כלבה גדולה ולפני כשנה לאחר שכנועים, בעלי הביא עוד כלבה קטנה. בעלי רוצה שהיא תישן איתו במיטה לפעמים, בטענה שאני לא נותנת לו מספיק יחס. אני אוהבת כלבים מאד, אך חושבת שזה לא לעניין לעלות אותם על המיטה. בסופו של דבר הוא הסכים איתי, אך לצערי לפני כחודש וחצי, אימו נפטרה, והוא מרגיש שוב צורך בכלבה. עד לפני יומיים הסכמתי והבנתי, ולא אמרתי מילה, אך באותו יום נהייתי קצת עצבנית על הילד כי הוצאתי עליו את התסכול שלי, שכל הזמן הכלבה עולה גם על המיטה של הילד, ובסוף יצא שאמרתי לבעלי שאני לא רוצה שהכלבה תעלה על המיטה, ושהוא הבטיח לי. הוא טוען שעכשיו שאימו נפטרה, הוא זקוק לזה שוב. אמרתי לו שאין קשר בין הדברים, הוא יכול להתכרבל עם הכלבה כמה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה והיכן שרוצה, אבל לא במיטה שלי, שלנו. שלשום הוא ישן בחדר אחר עם הכלבה, שזה לדעתי ממש היה מגעיל מצידו, בנוסף הוא אמר שהוא המום ממני, שאני מוטרפת, שאין לי רגישות למצבו הרגיש, ומצידו שאני אמות. כמו כן, הוא אמר שביום ג' הוא רוצה שנלך לרבנות. (הוא ממש לא רוצה להתגרש, כשהוא כועס הוא מדבר ללא היגיון ואח"כ אומר שלא התכוון). צורת הדיבור שלו כל כך גועלית, פוגעת וחסרת פרופורציות. יש לציין שהוא תמיד מתנהג בצורה כזאת כשהוא כועס (ובעניין הזה אני חושבת המון מה לעשות). אתמול הוא חזר למיטה שלנו ללא הכלבה, ובלי לומר מילה אחד לשניה.דבר אחרון, למרות כל העלבונות שלו, אמרתי לו שאני אשתדל לתת לו כמה שיותר חום ואהבה, אבל בלי הכלבה ובלי יותר פה מלוכלך. לא היה מגיע לו בכלל שאבוא כך לקראתו, אבל אני עושה את זה כי לא אלך עכשיו להתגרש בזמן שהוא באבל, וגם בגלל שאין לי כוח למריבות.אני רוצה לשאול אותך מה אתה חושב על העניין הזה. האם לדעתך אחד מאיתנו צודק?.. אני חושבת שזה לגיטימי וזאת זכותי המלאה לא לרצות לישון עם בע"ח במיטה שלי. הוא לא יכול לכפות עלי דבר כזה, ואני חושבת שהוא צריך לכבד את רצוני.תודה רבה!יעל

יעל יקרה,
אני לא מתכוון להיות שופט ביניכם, אבל הכלל הראשון הנקוט בעיני הוא שלא לכפות על אדם את מה שלא מתאים לו. את לא רוצה לישון במיטה עם כלבה, וזו זכותך. אם הוא רוצה לעשות זאת, וזה מאד חשוב לו, שיעשה זאת במקום אחר.העניין הוא שיש לזה מחיר. והעניין הוא שאולי המחיר הזה הוא בדיוק מה שקורה ביניכם -שהוא גורם לך להרגיש "אשמה" או "מוענשת". מדוע? את זה אני לא יודע. זה כנראה לא רק האבל ותחושת האבדן שלו. אחרי הכל, אם היחסים ביניכם היו טובים, יתכן מאד שהיה מוצא נחמה בהתכרבלות איתך בלילות, ולא עם הכלבה. יש ביניכם דיאלוג לא בריא, ויש הצהרות ואמירות בוטות, ומעשים שמיועדים לפגוע. אתם צריכים ללכת ליעוץ זוגי כדי לטפל בעניין הזה. אולי הזמן הנוכחי, כשהוא מתאבל על אמו, הוא לא הזמן הנכון כי הוא רגשי מאד, אבל כנראה שלא רצוי לדחות זאת, כי ההרגלים הלא טובים שלכם, והקונפליקטים העזים הנוכחיים עלולים להתקבע עוד יותר, ויהיה קשה יותר לטפל בהם ובתקשורת שביניכם מאוחר יותר.