טיפים לשיפור זוגיות: הבנה ופתרון בעיות

היי ד"ר אורן חסון. אני בגיל 43 נשוי + 2 ילדים.אישתי מסרבת לקיים איתי יחסי מין באמצע השבוע בטענה שהיא "מתה מעייפות" + טענה שהיא לא מסוגלת להיכנס לחדר כאשר הילדים עדיין ערים היות ויש לנו בת בגיל 12 שכבר מבינה עניין. אני אומר לא שגם ילדים צריכים לדעת שהורים רוצים פרטיות ויחשבו מה שיחשבו. מיד אשתי אומרת "אתה פעם ראית את ההורים שלך סוגרים את הדלת ומסתגרים"? פרט לכך, היא "מבלה" בחדר במיטה שעה-שעתיים לפני שהיא הולכת לישון כך שכוח יש לה...יחסי המין שכן מתקיימים הם רק ביום שישי בלבד והם קרים כמו קרח ויבשים ביותר ללא מגע מיני מצידה עם התנהגות למגע מיני שאני אבצע בה. (פרט לחלק עליון של הגוף)-אני מתוסכל וממורמר וכאשר אני מנסה לדבר איתה בנושא היא הופכת את הקערה ותוקפת אותי שאני לא מעריך את כל מה שהיא עושה ושרק סקס בראש שלי זאת למרות שאני מסביר לה שאני מרגיש שאין ביננו כל קשר ביום יום ושום מגע או חום ואני מתהלך ביום יום מתוסכל מהריחוק הרב ביחסים ביננו אני מרגיש שאין לה כל צורך בי כבן זוג אלא יותר כשותף לשכר דירה..היא אומרת "זה מה יש" גם אני הייתי רוצה הרבה דברים" והמצב אינו בר שינוי.יוצא שאני מרגיש פגוע, מרומר, כועס, בודד, מדוכא, מרגיש כמו בן 90.הולך לעבודה עובד כמו חמור חוזר הביתה אוכל ארוחת ערב וזהו היא נעלמת לחדר ואני יושב בדד בסלון בוהה בטלביזיה או גולש במחשב.יש מה לעשות עם זה או פשוט להשלים עם המצב?אולי לנסות למצוא פרטנרית דיסקרטית שמחפשת יחסי מין מזדמנים?

אופיר יקר,
השאלה שלך לא שונה באופן מהותי מהשאלה של עודד, שנשאלה לא מזמן (ראה קישור כאן). יש הבדלים מסויימים בסיבות של אשתו לסיבות של אשתך (אשתך מעלה גם את הנוכחות של הילדים כגורם מפריע), אבל הסך הכל לא שונה בהרבה.מצד אחד, זה מצביע על כך שזו לא רק סוגייה מיוחדת לקשר שלכם, אלא שהיא מתרחשת גם אצל זוגות נשואים אחרים, אבל מצד שני – קרא היטב גם את התשובה שלי. אני חושב שכמו שלעודד, גם לך קשה להסכים או לקבל חלק מהסיבות שלה, ואתה אולי לא מבין, או לא פתוח להבין עד הסוף דברים שבאמת מפריעים לה, והם אולי באמת לא נגדך. קרא את התגובה שלי לעודד, נסה לייחס אותה לעניינים שקשורים גם אליך, לרגישויות של אשתך וגם לרגישיות שלך, ויתכן מאד שכדאי שתלכו לטיפול כדי להפחית את הכעסים שקיימים על הרקע הזה ואולי על רקעים אחרים, כדי להבין טוב יותר זה את זה, ולחדש את האמון שלכם בכך שאתם רוצים לעשות טוב זה לזה, או לפחות בכך יש לכם כוונה לעשות זאת, וללמוד איך ליצור את זה.אני גם קורא עוד משהו בתשובתך – והיא העניין של "אמצע השבוע". זה עדיין אומר לפחות פעם בשבוע, שלהשכלה כללית – זה הרבה יותר מאשר אצל רוב הזוגות הנשואים בגילכם. אני לא בטוח שעמידה ב"נורמה" משמעותית לך, אבל אולי זה משהו שכדאי לדעת. כלומר, שאולי אתה לא לגמרי מקופח, לפחות לא בסטנדרטים כלליים. זה אמנם לא גורע מהתיסכול שלך, כי זה לא מפחית את הצורך, אבל אם כך, זה בכל זאת משהו להכיר בו, ולקחת גם אותו (את הצורך) לטיפול, כי אחרי הכל, לכל אחד בזוגיות יש איזה שהוא צורך שמתנגש אם צרכים אחרים של בן/בת הזוג שלו/שלה, וצריך לפעמים לדעת או להתפשר או ללמד לתת זה לזה אולי במימדים שונים, כדי להפחית את הלחץ, את תחושת המועקה, או את תחושת הפראייריות, ולהרגיש שהחיים ביחד טובים בסך הכל, כי כאשר אני נותן משהו, ולמרות שלא תמיד זה קל לי, עדיין טוב לי, כי אני גם מקבל הרבה בקשר הזה, ואז אני יכול/ה גם ליהנות מהנתינה שלי.