טיפים לשיפור זוגיות: בטחון עצמי וחיזורים

אנחנו נשואים בערך 10 שנים בשנות ה30 לחיינו ולנו 2 ילדים .בעלי עובד הייטק ובעקבות כך עובד הרבה שעות ביום ובלחץ רב.ישנו דבר שמאוד מטריד אותי וממש מעסיק אותי מידי יום והבעיה היא שבמהלך היום לא יוצא לנו לדבר בכלל. (ישנם ימים שהוא חוזר ב22:00 הביתה) הוא לא מוצא זמן להתקשר בכלל וכאשר אני מתקשרת הוא תמיד מדבר איתי תוך כדי ביצוע מטלות נוספות, או שאומר שאינו יכול לדבר כרגע ושואל אם יש משהו דחוף.אני דווקא מאוד הייתי רוצה שהוא יקדיש לי מינימום 5 דקות ביום לשיחה אישית יותר . שוחחנו על כך מס' פעמים (בעלי הוא אדם פתוח, חביב, ותורם רבות בבית במסגרת הזמן שהוא נמצא) ובכל השיחות לא הצלחנו להתקדם או לשנות את המצב . הוא טוען שבאמת ובתמים אין לו שניה לנשום בעבודה ואינו יכול ליזום שיחות ובוודאי לא שיחות עם נימה יותר אישית, ואני טוענת שלא ייתכן שמישהוא ייצא 12 שעות במקום מסויים ולא ימצא רגע פנאי לשיחה עם האדם שהכי קרוב אליו למעשה.מכאן יוצא שכל הזמן אני מאשימה אותו בכך שהוא משקיע את כל מרצו וזמנו לעבודה ואם מישהו מהעבודה מתקשר אליו בכל שעה ביום או בלילה או תמיד פנוי בשבילו והעניין הזה מרגיז אותי מאוד.אשמח מאוד לעצתך, כיצד עליי לנהוג ?? האם להמשיך להציק לו? האם להפסיק ו"לאכול את הלב".??בתודה מראש

גם בעלי ואני כך. אני לומדת לתואר שני (29), בעלי עובד יום מלא מאד. יש לנו ארבעה ילדים קטנים, בקיצור- עמוסים עד מעל לראש.ראינו שבאמת זה בלתי אפשרי, החלטנו על יום שלישי, הוא מקודש עבורנו. בעלי סידר בעבודה שיגיע מוקדם (ב19:00), סוגרים פלפונים, לא עונים לאפ'חד!!וזה עובד מצוין. אנחנו מחכים ליום הזה. יוצאים מבלים (ביבי סיטר, עניינים..) ויהי מה.כך שיוצא לנו להתראות... (מלבד השבתות כמובן).זה שווה, אבל דורש קצת ארגון ולוגיסטיקה.

לי יקרה,
בואי וננסה להבין מדוע זה חשוב לך כל כך, ורק אחר-כך אם "להמשיך ולהציק לו" או "להפסיק לאכול את הלב". המחשבה הראשונית שלי שהדבר חשוב לך, כי את לא רואה אותו במשך מרבית שעות היממה, ואת קצת מאבדת בטחון. לכאורה, ולמרות שהוא איש משפחה למופת כשהוא איתכם, הזמן שהוא לא איתכם גורם לך, אולי, לחוסר בטחון. את לא יודעת עם מי הוא מתראה, ומה הוא עושה שם. אני בטוח שאת מנסה להפיג את החששות שלך, ולבטל אותן, אבל הן קיימות. באופן טבעי. לו רק היה מראה שגם בזמן שאתם לא ביחד הוא עדיין חושב עליך, ומקדיש לך זמן, היו החששות האלו מתפוגגים הרבה יותר בקלות.אלא שבן זוגך יכול באמת להיות איש משפחה למופת, ועדיין ליצור בראשו את הסוויץ' הזה שבין עבודה לבית. לא היית רוצה שזה יקרה, בגלל שזה מקטין את הבטחון שלך, אבל זה בהחלט תרחיש מאד סביר. ולכן, אולי כדאי שתעשי את הדבר ההפוך: חזרי את אחריו, חיזורים קטנים ושוליים, והזכירי לו שיש לו אשה שכיף לו להיות איתה. שלחי לו פעם ביום או יומיים הודעה נחמדה ב-SMS(גווני, הן את התוכן והן את השעות), שימי לו בתיק שלו 3-4 פעמים בשבוע ממתק, עוגיה או חטיף שהוא אוהב, כהפתעה, פעמיים בחודש פרח (סתם, כי היה לי כיף איתך אתמול), וכן הלאה.אני יודע שמה שאוכל אותך כשאת קוראת את מה שאני כותב הוא שזה בדיוק מה שאת רוצהשהואיעשה לך. אבל מכיוון שהוא לא עושה, והדברים אינם עולים כלל על דעתו, אז במקום להתרגז, חשבי על המטרה – שהוא יחשוב עליך. תשלחי לו את הדברים הללו, והוא יחשוב על הכיף שלו איתך. עם הזמן, בין אם זה ייקח ימים או שבועות, יש סיכוי טוב שהוא ירגיש קצת בעל חוב שלך,ובתנאי שלא תדגישי או תזכירי את זה,ובתנאי שלא תצפי לתמורה.ואז, אולי גם הוא יחזיר לך באותה מטבע, גם אם לא באותו מינון. ושימי לב שאם תצפי לתמורה ותתאכזבי, זה לא יעבוד, כי הוא ירגיש, ויראה את עצמו מחוייב – ואז זה חסר סיכוי. כי כל מה שיעשה, כמי שמחוייב, ייעשה מתוך התנגדות, רק כדי להימנע מעימות. ומה שנעשה מתוך התנגדות – יגרום לו להרגיש כפוי איתך, ולא כייפי ומשוחרר כלל ועיקר. במילים אחרות, אם המטרה היא שהוא ירצה להיות איתך, היזקת למטרה, גם אם לכאורה השגת מה שרצית, והוא הראה לך שהוא חושב עליך. אולי לא דברים טובים כל כך, אבל חושב עליך.את יכולה להרוויח הרבה מאד, ובתנאי שתעשי את השינוי המנטלי הנדרש אצלך. במילים אחרות, להפסיק לאכול את הלב, ולהשיג את המטרה העיקרית שלך, בדרכים אחרות.

נועה יקרה,
הפתרון שלכם הוא נכון ויפה. הוא אמנם לא מכוון לחלק גדול מהבעיה של לי, אבל הוא מאפשר לכם ליצור את הבועה הזוגית שהיא חשובה כל כך, מבלי שתופרע על-ידי אחרים, ועבודה וילדים בכלל זה.

נהנתי מאוד לקרוא את תשובתך.אני חושבת שהצלחת להבין בדיוק את רגשותיי למרות שלא אמרתי זאת במפורש (כיון שגם אני לא ידעתי להצביע בדיוק למה זה גורם לי.ואני בהחלט הולכת ליישם את עצותייך בתקווה שזה באמת ישיג את המטרה.רוב תודות