טיפולי פוריות ומגורים אצל החמה

היי גרנו אצל חמתי כ4 שנים שבמהלכם סבלתי מאד והיא התעקשה למרר לי את החיים (בצדק או לא)בכל מקרה כרגע אנחנו נשואים כמעט שנתיים ולקראת טיפולי פוריות (בני 30) , אנחנו גרים בדירה משלנו בשכירות כשנה וחציהטיפולי פוריות שאנחנו הולכים לעבור הנם יקרים מאד בגלל מוטציה גנטית מסוימת (אבחון גנטי טרום השרשה) ולכן אנחנו כנראה נאלץ לחסוך כסף (עולה לעובר 1 כ3000 שח האבחון בחודש, בהנחה ולא נקלט בעובר הראשון)בכל מקרה אנחנו חושבים או יותר נכון אני, לחזור לגור אצל חמתי בגלל עניין כספי.אני מרגישה שאין לנו ממש ברירה מכיווןן שאצל הוריי זה לא אפשרי, כיום חמתי מאד נחמדה אליי ומנסה להתחבר אך אני שומרת לה טינה עמוקה על כל השנים שהייתי אצלהאני לא יודעת האם זה הצעד הכי נכון הוא לחזור אליה אך מרגישה שאולי אין לנו ממש ברירה.. בעלי עדיין לא מדבר על זה כי עדיין לא התחלנו זריקות.אשמח לעצה, תודהאגב אין לי ספק שאמא שלו תסכים שנעבור אך בעלי אולי לא ככ יהיה בעד, מכיוון שהוא מאד אוהב את הדירה שלנו.

הכוונה שלי האם זה צעד נכון לזוגיות? במידה ואין ברירה ואם כן,איך לצלוח את זה מבלי לריב המון כמו שעשינו בעבר? כמובן שחלק מהצלחת הטיפולים הנם הבריאות הנפשית שעלולה להזיק במידה והיא תתערר אצלי (קל לי להתערער , אני חולת OCD וחרדתית וכל דבר משפיע עליי)

סליחה אבל עוד משהו קטן..שרשמתי שהיא מיררה לי את החיים בצדק או לא.. הכוונה היא שגם לי היה חלק בזה כי הייתי באותם ימים מכורה למטבח והייתי "שורצת" לה במטבח במשך ימים שלמים ולכן יש לי תחושה שזה כן היה מוצדק אפילו ב1% בלבד.

חסויה יקרה,
את אומרת שלחזור לגור עם אמו, זה סיכון. זה כנראה נכון, כי העובדה היא שזה מה שהיה בעבר. אני לא מנסה לחפש כאן חשבונות של מי אשם יותר ומי אשם פחות. לפי מה שהבנתי, זה משהו בדינמיקה שלכן שלא עבד ביחד, בין אם כי את היית שתלטנית מדי על הדירה, ואולי בעיקר על המטבח שלה ולה היה קשה להכיל, או שלך היה קשה להכיל התנהגויות שלה ואת העדר הפרטיות שלך. ובכל זאת – הייתן 4 שנים ביחד.אני יכול להבין את התסכול. אני יכול גם להבין את הרצון הטוב מצד שתיכן, כי שתיכן רוצות בעצם את אותו הדבר – הצלחה בטיפולי הפוריות, את בשביל בן או בת, והיא בשביל נכד או נכדה. אבל האינטרס של שתיכן דומה בעניין הזה. השאלה היא רק של היכולת לשמור על איפוק, ריסון בתגובות, ודרך כלשהי לשמור זו על פרטיותה של זו – בעיקר כאשר לך יהיו שינויים הורמונליים משמעותיים שמשפיעים גם רגשית, ולשתיכן – אפשרות, שאני מקווה שלא תתממש, לאכזבות בתהליך, שיש בצידן גם כן טלטלה רגשית משמעותית, וכולל פלישה שתהייה בהכרח, כשאתם גרים ביחד, לפרטיות האינטימית שלך – כי את צריכה "להצליח". כל זה לא פשוט. אני מקווה שתוכלי להתמודד עם כל אלה – כי עיקר הטלטלות הרגשיות, הפגיעות והצורך למתן - יהיו עלייך.עקרונית – אני תמיד ממליץ, אם זה אפשרי, לעבורטיפולי פוריות בשילוב עם טיפול זוגי(ראי בקישור את הפרטים). אני מבין שאצלכם זה יהיה בלתי אפשרי, כי גם כך אתם לחוצים כלכלית. לכן אורך הרוח שלך נדרש עוד יותר, ואולי שיחה גלויה כבר עכשיו על הצורך בפרטיות, של שתיכן, ואיך עושים זאת.