טיפולי פוריות ודכאון: עצות ופתרונות

לד"ר היקר
שלום, ברוך שובךאני נשואה מזה כ8 שנים. בעלי בן 43 ואני צעירה ממנו ב9 שנים. אין לנו עדיין ילדים.בחרנו בתחילת הנישואין לא להביא ילדים מסיבות שהייתי סטודנטית ולא הרגשתי בשלה עדיין ובכלל היו לנו גם בעיות ביחסי מין. כיום אנחנו כן מקיימים יחסים ונמצאים בטיפולי פוריות. אך כל הזמן מטרידה אותי השאלה - מתי נהיה הורים? האם נהיה הורים מבוגרים?אני מרגישה בדידות חברתית מאוד מאוד גדולה. מה גם שעברתי לעבוד בבית, אומנם עם לקוחות שמגיעים לביתי, אך עדיין העסק שלי לא משגשג.אני מרגישה שהדכאון דופק על דלת ביתי כבר די הרבה זמן ומונע ממני להתקדם. אין לי חשק להשקיע בקריירה שלי יותר, אין לי חשק ללכת לספורט ובכלל הטיפולים גם מעיקים. אני לא רוצה להרוס את הזוגיות בינינו. כי בעלי מאוד משקיע ומאוד מתחשב ומאוד רוצה שיהיה לי טוב. אבל אני מרגישה אחרת. מרגישה חסרת אנרגיות, חסרת חיות. מישהי שמבזבזת את זמנה במחשבות ובבכי רב ובאומללות פנימית, והרי ככה לא בונים חיים אמיתיים. אני לא רוצה להרגיש תלותית בבעל שלי בגלל הבדידות שאני חשה. אני מרגישה שאני חיה במעגל אימה שאם לא אמצא דרך לצאת ממנו, הסוף לא יהיה טוב. האם אתה יכול להמליץ מה לעשות?בכל אופן תודה על ההקשבה והזמן שאתה מקדיש לכל הפונים.

מישהי יקרה,
טיפולי פוריות הם דבר שגורם לדיכאון ולריחוק בזוגות רבים. כדאי שתדברי עם הרופא המטפל, לשאול אם אפשר להסתייע גם בטיפול תרופתי, אם צריך. בעקרון, הפתרון הוא, כמובן, להכניס את עצמך למצב עשייה, תעסוקתית, תרבותית או חברתית, כדי שלא להעסיק את עצמך במחשבות דכאוניות. אבל אם את לא מסתדרת לבד עם זה, שווה להגיע לטיפול פסיכולוגי.