טיפול נפשי: משך טיפול ודרכי קיצור

שלום
אני קצת אחרי גיל 30. ילדות בעייתית עם אם מעורערת נפשית למרות שמעולם לא הוגדרה כך.אב שלא תמך מספיק. זכרונות ילדות סלקטיבים לכיוון השלילי. האם חלתה בסרטן בשנות העשרה שלי וניפטרה באזור ה-20. כילדה מאוד תוקפנית וסגורה. במהלך השנים עברתי התפתחות רבה וחיי השתנו במובנים רבים לכיוון חיובי.נושא אחד נותר לא פטור והוא הזוגיות. גם בחירת בן הזוג בעייתית, בני זוג שישקפו במידה זו או אחרת את האם או שאני מצליחה לעשות עליהם השלכה ובכל מקרה הם תמיד לא מספקים מבחינה ריגשית.הבעיה העיקרית כפי שאני רואה אותה היא חשיבה אובססבית לכיוון שלילי או חיובי על אותו בן הזוג עד הטרפה. בעיה נוספת היא התגובות הילדותיות שלי שכוללות האשמות התכנסות וראיית המצב בצורה מאוד חד כיוונית שלילית. כשאני מביטה על המצב לאחר מעשה אני יכולה לשפוט אותו ביתר בהירות ולרוב להבין שהגזמתי. ברור לי שיש לי שתי אופצויות עיקריות או להשאר עם בן הזוג מתוך בחירה או להפרד ממנו גם אם אני מחליטה להיפרד אני לא עומדת בהחלטתי ומתחיל יויו של פרדות וחזרות.כרגע בקשר עם מישהו הקשר מאוד בעייתי מבחינתי ומלווה בכל הכתוב למעלה.הייתי שמחה לדעת מהי דרך הטיפול הטובה ביותר במצב. האם יש פתרונות קצרי טווח (לפני שאני מאבדת את שפיותי:-) ) ומאבדת את הבחור לטובת האובססיה ואם ישנן דרכים שאינן מהוות עול כלכלי גדול כיוון שאני נטולת אמצעים כרגע.תודה

לילה יקרה,
גם טיפול קצר טווח נמשך מספר חודשים, בדרך כלל. אבל יש אפשרות, במקרים מיוחדים, ואם את מוכנה לזה, לקצר את הזמן על-ידי פגישות "מיני-מרתוניות", כלומר ארוכות יותר. אבל העניין הוא שזה עולה כסף. את יכולה להגיע לטיפול נפשי בקופת חולים, אבל אני חושש שכאן תיאלצי לעמוד בתור. אבל אולי לא? – מוטב לשאול לפני שתוותרי על העניין.