טיפול זוגי: מה נדרש?

שלוםרב .
אני בת 23 , חיי הזוגיות שלי הגיעו למשהו בלתי נסבל . אני יוצאת עם בחור מבוגר ממני ב 10 שנים .חיי הזוגיות שלנו התחילו לא בצורה הכי "בריאה" ,שהכרתי את הבחור נאמר לי שיש לו שני ילדים ולא מזמן הוא קיבל גט. עם הזמן הסתבר שהוא לא קיבל גט אלא זה בת"הליך ".אנחנו יוצאים שנה וחצי - תקופה של 3 חודשים אחרונים גרנו ביחד - ולא כל כך הסתדר - היו ריבים מתמידים , חוסר תקשורת וחוסר הבנה .לפני כחודש נפרדי ממנו בגלל העובדה שהעניין של גט לא זז ולא ברור לי כבר מה הולך שם בכלל , וישנה עוד סיבה כי ההורים שלו כנראה נגד היחסים שלנו - עוד לא הכרתי אותם בכלל. לאחר שנפרדו פרקתי הכל אמרתי את כל מה שמפריע לי , אמרתי שאני לא רואה עתיד איתו ואני לא רואה שהוא מזיז דברים בנוגע לגט ולהורים . חודש כמעט היינו פרודים ועם נפגשנו זה גרם לריבים ולהמון עצבים . זה גרם לי להתפטרות מעבודה מרוב תסכול , התסגתרי כמה ימים בבית , ואני לא מהטיפוסים של שקט ולבד . לפני כשבוע קיבלתי ממנו שיחה שהוא משנה הכל ושהוא אוהב , רוצה ילדים , ורואה את המשך החיים רק איתו . שהייתה חלוקת רכוש בינו לבין אשתו ו ב 7.9 יש דיון "אחרון" והאדם משוחרר . לא יודעת למה נתתי לזה ניסיון נוסף ,ויש לי רק כעס כלפי האדם , אני מדברת איתו לא יפה למרות שלא מגיע לו , לא מעריכה כלום ממה שהוא עושה לי , והוא באמת מנסה .אני מרגישה שאני פשוט לא מאמינה לו .כל מילה שהוא אומר לא נשמעת לי אמיתית , אני לא מרוצה מכלום - לדוגמא הוא הזמין כרטיסים לשבוע לבולגריה ולי בכלל לא אכפת מצידי לא לטוס בכלל . קנה לי פלאפון חדש שאני לא רוצה לקחת (בגלל שאני לא רוצה להרגיש חייבת. כל כך מגעיל כמו עכשיו מעולם לא דיברתי איתו . וקשה לי להוציא מילה אוהבת מהפה . דווקא עכשיו שאולי הוא מזיז דברים אני לא רוצה כנראה . העם יש צורך בכלל פה בטיפול זוגי ? או שפשוט לחתוך וזהו ?תודה מראשעל הקריאה וסובלנות

רינת יקרה,
אם את לא רוצה, אין לך מה לעשות בטיפול זוגי. כדי להיות בו, את צריכה לרצות להיות ביחד. ובמקרה שלך, קחי בחשבון לא רק את חוסר האמון שלך והכעסים שלך על מה שהיה, אלא גם על כך שהוא מחוייב לשני ילדים. לא רק מעשית, אלא גם כלכלית. זו לא התחלה טובה לזוגיות למישהי בגילך. קראי בבקשה גם את התכתבותי עם יולי, כמה שאלות למטה:http://www.starmed.co.il/forum-93/msg-3470965

בוקר טוב ,אני מאוד מודה לך על תשובה אמיתית ועל ההבנה .לא יודעת איך לצאת מכל הסיפור הזה . אני רק מרגישה יותר אומללה מיום ליום .זוהי הזוגיות השנייה שלי שמסתיימת בכך , שאני פשוט מלאת אגרסיות וכעסים .לפעמים אני מרגישה כמו כלב נובח בלי סוף .אינני יודעת לשמור את הדברים בלב , פורקת הכל .אני בהתחלה יכולה נורא להבין בן אדם ולאחר מכן נורא לפגוע עם הכעסים שלי .לא יודעת מה הסיבה שכל פעם הזוגיות עומדת להסתיים באותו המצב .מה שכן אני יודעת שזוגיות הבא שלי לא תהיה ממש בקרוב , מהסיבה שכנראה לא למדתי לקחים . ולא שולטת בתגובות שלי .אני קראתי את המאמר עם יולי , תודה לך . למרות שעד עכשיו הילדים הם לא אלה שהפריעו לי , או שפשוט אולי עוד לא הבנתי את זה .שוב פעם המון תודותיום נעים

רינת יקרה,
כנראה שנפרדת ממנו בצדק, וכנראה שבצדק כעסת הפעם. אין לי מושג מה קרה לך בקשר שלפני. יתכן שהבעיה בכעסים שלך, אבל אולי היא בכלל בבחירות שאת עושה, שמשאירות אותך נאלצת להילחם על שיפור בלתי אפשרי. אם את לא בטוחה, ואם את חושבת שיש לך בעיה בניהול כעסים (כי הרי גם אם יש בעיות אמיתיות, ייתכן שיש דרכים טובות יותר לנהל את הקונפליקט), אז אולי כדאי שתחשבי על טיפול פרטני כדי ללמוד לתקשר אחרת, וגם לכעוס פחות ולהשיג יותר. זה נשמע כמו מעשה קסמים, אבל זה אפשרי.