טיפול זוגי: מדוע חשוב לעשות זאת ביחד

שלום רב,
אני בת 32 נושאה 7 שנים פלוס שני ילדים מדהימים ועכשיו הריון שלישי.אני ובעלי ידענו עליות ומורדות בנינו.עם הזמן החלו המריבות להיות מלחיצות עם אלימות מילולית והתעללות נפשית שמתבטא בזה שאני מבקשת ממנו להפסיק לדבר ככה והוא ממשיך ואני פשוט אומרת פרק תהילים.פעם מודה שהמריבות היו מריבות ולאחר מכן גם לי לא היה חסר בפה ומאז שנולד הילד הראשון הבנתי את האחריות ההורית שלי ובכלל שלא מתנהגים ככה כשיש מידת כעס וחשוב לשמור על פה נקי.ניסינו לקום על הרגליים אחריי משבר שהוא האחרון כי אם לא זה גירושים, בעלי יודע שאין לנבל את הפה אין אלימות מילולית , כלכלית ודיבורים כאלה.כלכלית זה לא לגעת באוטו ....נינו בית, אוטו חדש נכנסתי להריון ואמרנו עולים על דרך המלך עד ש..........הקווים השחורים נחצו שוב...............ממריבה או קונפליקט הוא מתחיל לדבר לא נכון, אני התחלתי כבר להיכנס לחרדה של לב דופק מהר, ידיים מזיעות וממש מרגישה שיש התעלות נפשית כי הוא לא חודל הוא לא מפסיק לדבר והילדים שומעים.העזבתי אותו מהבית וחודשיים הוא לא בבית. מתנהגים כמו גרושים אך החשבון עדיין משותף, היו חגים הכל היה קשה.הגיע הזמן לקבל החלטה.....הייתי בטיפול לבד והוא פעם 1 גם לבד. המטפלת אמרה שהיא חיבת את שנינו.לי קשה להיות לידו יש לי ממש פוסט טראומה.אני עצובה וצריכה לקבל החלטה. פירוק החבילה מפחיד.אני בעלת תואר שלישי , לומדת , עבדת יש לי מקצוע מכובד וילדים מדהיים.פעם 1 הוא לא שאל לדלומי בהריון, ממש עוברת זאת לבד.כיצד מקבלים החלטה כי ככה אי אפשר יותר.מבחינתי אם יש סיכוי 1 קטן הוא רק אם הוא ילך לטיפול פסיכולוגי לבד.

אופק יקרה,
דעתי היא קצת שונה. אם הוא ילך לטיפול לבד, לא תוכלי לדעת מהי מטרת הטיפול, מה ייאמר שם, וכמה זמן זה ייקח. גם אם זה יילך לכיוון של 'אהה, עכשיו הבנתי שאני רוצה להיות עם אשתי והילדים, ואיך אני אמור להתנהג כך שהיא תרגיש בטוחה איתי, ואיך לקחת אחריות על שלום בית ועל אהבה הדדית כמו שצריך להיות' – עד שזה יקרה, את כבר תהיי כל כך פגועה ומיואשת שזה יהיה מאוחר מדי. זה אולי כבר מאוחר מדי.הדרך היחידה שבה זה יוכל להעשות בזמן 'סביר' זה לעשות את זה ביחד. לשלוח אותו לבד לטיפול אומר או 'הוא אשם, ולי אין חלק בזה, אז שיטפל בעצמו' – שגם אם זה נכון, העזרה שלך בטיפול נדרשת כדי שהטיפול שלו יתקדם מהר יותר, כי מדובר בדברים שקורים ביניכם, והשיקוף שלך של מה שקורה יכול לסייע, וגם – כי את יכולה להבין אולי טוב יותר רגישויות שלו, וממה להמנע כדי לבנות אמון מחודש מצד שניכם.אלא שאחד הדברים שמונעים ממך ללכת לטיפול הוא החשש מפגישות משותפות איתו ומהעימות הצפוי אצל המטפל. אני יכול להבין את זה. יתכן מאד שבמקרה שלכם הדרך הנכונה לטיפול היא מספר שבועות של פגישות בנפרד, עד שתהיו מוכנים לפגישה ביחד. זה משהו שאני עושה לפעמים, ויש לזה ערך מאד חשוב.