טיפול בכעסים ואכזבה

שלום רב,
אני בת 40 גרושה עם ילדה.חוויתי כמה מערכות יחסים ארוכות (של שנים).אני אטרקטיבית מאוד, נראית צעירה לגילי, אינטליגנטית, עצמאית ומלאה בנתינה חום ואהבה לבני הזוג (זה מה שכולם אמרו).עם זאת, יש לי בעיה שאני לא מצליחה לפתור ומפריעה לי בזוגיות ובחיים בכלל.אני אדם שמתרגז בקלות. בעבודה זה בסדר. אני שומרת על קור רוח אבל עם בני הזוג אחת ל...כשאני ממש מתרגזת (ובד"כ בצדק) זה יוצא לי בצורה כנראה מאיימת.אם אני סתם מתרגזת ממשהו קטן לרוב אני כן מצליחה להעלים את הכעס בלי עניינים מיותרים ובשקט.אך כשמדובר במשהו גדול אני צועקת ובמין אטרף אמנם לדקה שתיים גג ונרגעת אבל אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור לאחר מכן ואיבדתי כבר קשרים על הרקע הזה. כשזה קורה קשה לי מאוד לעצור בעצמי, מה שבחיים לא יקרה בחוץ שזה מוזר.מה עליי לעשות? איזה טיפול אפקטיבי בשבילי באמת?לקחתי בעבר תרופות פסיכיאטריות במינון עדין אך הן עוזרות לדיכאון ולא לעצבים (ואני האישה הכי לא דכאונית ...נהפוך הוא כך שזה ממש לא עוזר).אני רוצה לשנות את עצמי מאוד.אודה לעזרתך. אני נואשת.נועה.

נועה יקרה,
יתכן שכדאי לחזור לפסיכיאטר, ולהגדיר מחדש את הצורך. אבל קחי בחשבון שטיפול תרופתי יכול לצמצם את הבעיה, לפעמים אולי גם לבטל אותה, כל עוד את ממשיכה בו (תלוי כמובן בבעיה, בתרופה ובפיזיולוגיה שלך), אבל לא לשנות את דרכי החשיבה שלך. בשביל זה, וכדי לעבד את זה ולהתמודד עם זה אחרת, סביר מאד שאת צריכה טיפול. האם זה צריך להיות טיפול פסיכותרפיסטי מעמיק? האם טיפול קצר מועד יותר (בכלים קוגניטיביים-התנהגותיים, למשל)? אני לא יודע. יש לך תגובות עזות במקרים מסויימים, שלא לגמרי איפיינת אותם. בדרך כלל תגובות כאלו אופייניות למצבים של אכזבה ולתסכול, ולא פעם דווקא כלפי הקרובים לנו ביותר. כך או כך, נראה שאת מדברת על טיפול בכעסים, ובהתמודדות עם אכזבה ותסכול. אם את נמצאת באזור המרכז, את מוזמנת ליצור איתי קשר, ולדבר על אפשרויות טיפול. אני עובד הרבה עם אנשים, בזוגות ולא בזוגות, על כעסים, וגם על חיפוש דרכי תקשורת כאלטרנטיבה לכעסים - וזה חשוב מאד בכדי לתת ביטחון בכלים האלטרנטיביים לתגובה של כעס. "אי כעס" אינו בהכרח ויתור על המטרה, אבל את צריכה לקבל ביטחון בנכונות של האמירה הזו דרך קבלת כלים תקשורתיים אחרים.

ד"ר חסון,תודה רבה על המענה.האם טיפול בכעסים יעיל גם בזמן שאין בן זוג? כלומר "אין על מי להתאמן"?תודה רבה,נועה

נועה יקרה,
כן, בהחלט. כי החלק הראשוני של העבודה צריך להעשות בעזרת חשיבה מחודשת שקשורה אליך, לתדמית העצמית שלך מול עצמך ומול העולם. לפעמים מצבים שבהם יש התפרצות (קרי: "כישלון" לכאורה) יכולים דווקא להזיק בשלב הזה, עד לחיזוק דרך החשיבה החדשה, כי הם עלולים לייאש אותך מהיכולת שלך להתמודד עם השליטה העצמית שלך. כך שאפשר ואולי רצוי להתחיל בטיפול בכעסים בכל שלב, גם אם אין הזדמנויות מיידיות שעלולות להעלות את כעסך באופן מוקצן. אחרי הכל, אני בטוח שיש לא מעט פעמים שבהן הכעס עולה גם אם אינו מתפרץ, ודרכן גם אפשר לעבוד, ולקבל ביטחון.