חששות בזוגיות: איך להתקדם?

שלום,
אני בת 25 וחבר שלי בן 28, ואנחנו ביחד כשנה וחצי, הוא גר עם שותף ואני עדיין אצל ההורים. בעוד חצי שנה אסיים את הלימודים ואני מתכוונת לעזוב את הבית ולגור לבד או לחילופין איתו...מבחינתי זה יהיה אידאלי לעבור ביחד אך אני לא יודעת איך לדבר על זה איתו, איך לפתוח את זה....אני מאוד מפחדת, איך מדברים על זה?

ליאת יקרה,
במה שאת אומרת לי אני גם שומע שאת לא בטוחה בו וברצון שלו להיות איתך. אני גם שומע שלכן, בשל חוסר הביטחון הזה, קשה לכם לפתוח נושאים הקשורים לעתידכם. ואז את חוששת שמא תיראי כ"הצד החלש" ביניכם, כלומר, זה שרוצה יותר, אם את תהיה זו שתעלה את האפשרות של מגורים ביחד. או לחילופין, שתעלה את האפשרות להתחתן, רחמנא ליצנן.לכן, אולי אתם צריכים לדבר קודם על יחסיכם לאן, לא? מדוע אינך בטוחה בו? אין לי ספק שגם הוא חושב על האפשרות שחייכם יהיו קשורים זה בזה בהמשך, ובין אם הוא יודע או לא יודע מה הוא רוצה לעשות בהמשך, הוא מתלבט אם ואיך לומר לך, או אם ואיך להמתין. עד כמה שאינו תקשורתי, אין ספק שדברים כאלה עוברים לו בראש.אני בטוח שאת חושבת לעצמך: אגיד לו שאני רוצה לשכור דירה, ונראה מה הוא יגיד. וחוששת מכך שהוא יקבל את זה, ושזה זה ייקבע עוד שנה ללא מחוייבות. והרי זה מה שאת לא רוצה. האם את יכולה לדבר איתו על מגורים משותפים כעובדה צפויה בעתיד הקרוב ("כשנגור ביחד נוכל... נעשה... יהיה כיף לישון ביחד... אתה תבשל אני ארחץ כלים... (או להיפך)" וכו')? ולתת לו להתחיל להפנים את האפשרות הזו. או להתחרפן ממנה - ולפחות תדעי היכן את עומדת איתו. והרי כך או כך תצטרכי לדעת, נכון?