חשש מביקורת על בן הזוג

שלום
דר׳ יקר,
אני בת 55, אם לשלושה הגרים עם בני זוגם מחוץ לבית. גרושה מזה כשנה וחצי.עובדת ומרוויחה טוב, ובסה״כ מצבי הכלכלי, הרגשי והחברתי בסדר.
הבעיה שהגרוש אינו מרפה. בכל הזדמנות מגיעים אלי מסרים שהוא לא חדל להשמיץ אותי , להאשים אותי ולשכנע את שומעיו כמה אני לא בסדר. אני מאוד עובדת על עצמי לא להיסחף לתוך המקום הזה, לא לדבר בגנותו ולאמר שאין לי עניין להחזיר לו כגמולו כי אני כבר לא שם.
הדבר המכאיב הוא שאת ההשמצות הוא משמיע לילדים שלנו, שאמנם מבינים במי מדובר ולוקחים את דבריו בפרופורציה הנכונה, אך עדיין מפריע לי שהם נאלצים להיחשף לכל דברי הבלע שלו.
כיצד לדעתך אני אמורה להגיב מול הילדים בנושא זה? האם לנסות לדבר איתו שוב( בפעם החמישים) לחדול ממעשיו א שאין טעם? דוקטור, עייפתי מההתנהגות שלו. אני רק רוצה שיניח לי לנפשי. אנא, עצתך.
תודה רבה

רותי יקרה,
אני חושש... כלומר, אני חושש שזה מעט מאד בידייך. אבל אין ספק שהוא הורס את התדמית שלו בעיני הסביבה, כי מתישהו הם מסתכלים ימינה ושמאלה ומבינים שיש לו בעיה. מצד שני, משהו בביטחון שלך נסדק, וכאן הקושי. אני לא יודע למה זה קורה, כי בודאי היריעה כאן צרה מכדי לספר הכל. אבל יתכן שיש לגרוש שלך כריזמה סוחפת, ויכולת רטורית ושכנוע גורפים, שאת חוששת שיצליחו לשכנע אחרים. יתכן שיש לו כלים ומשאבים שבעזרתם הוא יכול לעזור לסובבים אותו, כולל הילדים, אגב, ולכן הם מרגישים מחויבים להיות אמפתיים כלפיו, על חשבונך. אולי לכן את מרגישה מאויימת.אם הילדים שלך לוקחים את הדברים שלו, כדברייך, בפרופורציה הנכונה, המשיכי לנהוג כפי שאת נוהגת. מותר לך לומר להם מה את מרגישה על דברים שאת שומעת שהוא אומר, ושזה מעציב, ולפעמים מרגיז, ואפילו שאת גם משתדלת מאד, כי חשוב לך, לנהוג אחרת. אבל אל תעשי זאת פעמים רבות, ואל תטילי עליהם את המשקל של הסכסוך ביניהם, כי אז יהיה קשה להם עם שניכם, ואולי יצטרכו להתחיל לקחת צד באופן אקטיבי יותר או להימנע יותר ממי שהם מרגישים שלא בנוח איתו. זה לא רצוי מול ילדים. זה לא רצוי מול כל מי שהוא איתך ביחסים טובים, וירגיש שיצטרך לקחת צד. זה אולי נכון מול מי שכבר איתך, שלפחות תוכלי לשתף ולקטר מדי פעם, כמו חברות טובות, ולאחר הקיטורים להמשיך הלאה, ולא להישאר איתם (עם הקיטורים) זמן רב.