חשיפה אישית: פחדים, חוסר בטחון וטיפול

שלום,
אני ממש חסרת ביטחון וזה רק מתגבר עם הזמן. זה מגיע למצב שאני מסתובבת עם עיניים מושפלות, נמנעת מלהביט לאנשים בעיניים, לפעמים אפילו עוברת לצד השני של הרחוב כדי להימנע מלהתקל באנשים.כשאני מכירה אנשים אני תמיד מדברת באופן שמבליט כמה אני פחות שווה מהם ז"א קצת מתחנפת, וותרנית, קצת הססנית, מנסה להתחבב עליהם, מסכימה אוטומטית עם דעתם כדי להימנע מוויכוח, מאוד קשה לי להגיד לא ולסרב, תמיד קודם מסכימה לדברים ואח"כ ממציאה תירוצים כדי להתחמק מהמחוייבות שלקחתי על עצמי וידעתי מלכתחילה שאאלץ לצאת ממנה מאוחר יותר.כולם אומרים שאני נראית ממש טוב, אבל אני בכל זאת מרגישה פחותת ערך ומתלבשת בצורה די כעורה ולא בולטת, אוספת שיער לא מתאפרת... עושה הכל כדי להפחית תשומת לב כי לא יודעת איך להתמודד עם זה ומפחיד אותי נורא. כשאני מתלבשת יפה וכו' אני מושכת מבטים אז אני נמנעת מזה, בעיקר משום שיודעת שיש לי מראה סקסי (לא זנותי אלא מושך גברים) ואני פוחדת מגברים וחוששת שרובם רואים בי אובייקט מיני: אני אדם מיני אך מדכאת את הפן הזה מפחד כמה שיותר, בכך שמדברת בכוונה בצורה אינטלקטואלית או מתבדחת. אני אפילו מדברת בקול חסר ביטחון כזה, בצורה עממית מדי, לא אומרת מה אני חושבת, מרגישה חייבת לכולם למשל מאחלת לכולם יומטוב וכו' נחמדה מדי. אני פשוט חדלת אישים. אני נורא פוחדת להיכנס לוויכוח עם אחרים כי אני חוששת שלא אצליח להתמודד, שאצא בידי על התחתונה או למשל שאתפרץ יותר מדי (יש לי טמפרמנט) ולכן מתאפקת ושותקת ונמנעת מקונפליקטים.לדברי ידיד אני יפה אינטיליגנטית ומבריקה, ואולי אני כזאת אך אני ממש פוחדת לחשוף את זה כי לא יודעת איך להתמודד. שני אקסים זרקו אותי וזה עוד יותר הוריד לי את הביטחון. אני אוכלת ללא הגבלת קלוריות מאדישות, מסתתרת מאחורי השש קילו שהעלתי בשנה שעברה.אני קוראת נלהבת של הפורום וכל פעם מתפעמת מהתשובות השנונות והמושקעות שמוענקות כאן והחלטתי לבקש עזרה גם. צריכה להדגיש עם זאת ששוללת לגמרי פנייה לפסיכולוג ושאני בת עשרים ושלוש.אודה על כל עזרה אפשרית. שבוע נפלא.

מ. יקרה,
אני מאד מודה לך על המשוב לעבודתי. גם לי, כלכל אחד אחר, משובים כאלה נותני כוח להמשיך.את כותבת על בעיה נפשית, אבל שוללת את האפשרות שאיש מקצוע יעזור לך. אני מציע לך לשקול בכל זאת את האפשרות הזו. את כותבת על פחדים וחוסר בטחון, ועל חרדות שונות למרות שאת יפה ואינטלגנטית, ושאת נמנעת מלדרוש מהחיים את מה שמגיע לך, כי את לא רוצה להכנס לעימותים, שזה יכול להיות משום את לא בטוחה שתצליחי להתמודד עם זה, או כי את לא רוצה לפגוע באחרים. אולי מכאן נובע חוסר הביטחון העיקרי שלך, מהחשש שלך שלא תצליח להתמודד, ושתיפגעי אם תתקרבי יותר מדי או אם תמשכי אש. יש דרכים להתמודד עם זה. אני חושב שטיפול יכול לעזור לך מאד. כי לומר "יש לי בעיות נפשיות אבל אני לא רוצה שמישהו שזה מקצועו יעזור לי", זו בריחה מהתמודדות. אולי הגיע הזמן שכן תקחי אחריות על חייך.אני יודע שאת רואה בזה גם סיכון (כי מי יודע מיהו זה אשר תשימי את נפשך בכפו?), ואולי עוד יותר מכך את פוחדת מחשיפה אישית - כזו שאת נמנעת בכל כוחך כרגע. אבל אולי הגיע הזמן שתסמכי על הדיסקרטיות המקצועית שמשולבת בהכרח בחשיפה מהסוג הז, ולעשות זאת בכל זאת.

שלום,
תודה רבה על המענה האיכותי.אני נמנעת מטיפול בשל העלות הגבוהה, ומשום שאיני רוצה ששמי יופיע בשום רישום של ניתוח פסיכולוגי- אני אדם די דיסקרטי. האם ישנה דרך לעקוף את המגבלות הללו?אודה על פתרון אפשרי. המשך שבוע נפלא.

מ. יקרה,
רישום הוא ברשימות של המטפל בלבד. כל מטפל מחוייב בדיסקרטיות. ומחיר? זה המחיר, הכלכלי, שאת משלמת כדי להגיע למקום אחר בחייך, ולקבל את הכוח כדי לשנות. האם שווה לך? - זו כבר החלטה שלך.ובאשר למחיר האחר, מחיר החשיפה בטיפול: גם אם החשיפה מוגבלת בטיפול (בשל הדיסקרטיות המקצועית המחוייבת, החשיפה היא למטפל בלבד), היא בכל זאת חלק בדיוק מאותו תהליך שאת צריכה להיחשף אליו, חשיפה לאדם אחר, היכולת לבטוח באדם אחר, כדי לדעת להתמודד איתו - כי זה יועיל לך בקשרים עם בני זוג. כך שעושה רושם שזה בדיוק מה שאת צריכה.