חרדות של אמהות בנוגע לבת

הבת שלי ו חבר של. נפרדו לאחר מגורים ביחד במשך 3 שנים הם בסוף שנות
ה-20 כאשר היא מבוגרת ממנו בשנה. היא סימה את לימודי התואר ויש לה
עבודה מסודרת והוא סטודנט שנה אחרונה הבת בקשה להתקדם ביחסים
והוא עזב בדמעות של שניהם אין לו אמא ואבא לא ממש מתפקד אחים ואחיות
יש זו לא הפעם הראשונה לניתוק בשל סיבה זו המלחמה ו מילואים החזירה
אותם שאלתי האם אני צריכה לצלצל ולדבר איתו כמבוגר אחראי אין אני
רוצה שזה יתפס כהתרפסות תודה צוף

צוף יקרה,
אולי. אבל את צריכה לשאול את עצמך, ולברר טוב יותר עם בתך, אם זה מה שהיא רוצה. אמהות נוטות לחוש חרדה כאשר הבת שלהן עוזבת חבר שהיה סיכוי שיתחתנו, בין אם כי הן חוששות שהבת לא תמצא מישהו טוב יותר, או שהבת בררנית מדי, ובעיקר - שלא יצליחו למצוא זוגיות הרבה זמן, ואולי יתחרטו אחר-כך על הדחייה הנוכחית. ואם תחשבי על זה, הפגנת החרדות הללו כלפי הבת, לא נוטה להקנות לה ביטחון עצמי, ובודאי מעליבה קצת, כי האמא אומרת לה בזה, במילים מפורשות יותר או מפורשות פחות, שהיא חוששת שהבת לא תצליח למצוא מישהו יותר טוב.לכן, הכל צריך להיות ולהעשות, אם בכלל, בעדינות ובהתחשבות רבה. בבת שלך בעיקר. העובדה שהיא נפרדה ממנו בדמעות אינה אומרת בהכרח שהיא רוצה להתחתן איתו. ההצפה הרגשית יכולה לבוא גם ממקומות אחרים.אז תקשיבי לה. שאלי אותה מה היא רוצה. כי אני חושב שאת רוצה לעבוד מעל לראשה ולדבר איתו, ולכן החשש מ"התרפסות", שכפי שאני מבין היא שלך בפניו, ואולי גם בשם בתך. שאלי מה היא רוצה, ואם צריך עשי גישור דו צדדי. ואם לא, תני לה חיבוק של עידוד להמשך הדרך. יש לך בת מוצלחת, אז תני לה להרגיש שאת יודעת את זה.