חרדה וחוסר ודאות בזוגיות

שלום
לךאני אפתח בברכה חמה על אופן ניהולך של הפורום המוצלח הזה, כולי הערכה כנה.אני גרושה +3 ובחודשים האחרונים הכרתי גבר שמוצא חן בעיני והתפתחה זוגיותזו לי הפעם הראשונה שאני מרגישה אהבה שכזאת ועם זאת אני אומללה מאוד.אני חרדה בלי הפסקה, מתחשבנת מי התקשר אחרון, כמה פעמים הוא התקשר, כמה פעמים אני התקשרתי......מי כתב למי, מי בא למי.....וכל הזמן אני על סף התקף חרדה, דופק מהיר, חוסר ריכוז בעבודה ובבית.אם הוא מתקשר אני מאושרת, אם הוא לא מתקשר אני מצוברחת.אני מרגישה שהקשר פשוט פוגע בי יותר ממה שהוא משמח אותי ועם זאת אני לא מצליחה להתנתק.אני לא מבינה מה יש לי?מדוע איני יכולה לזרום ולהנות ממה שיש?למה אני כל היום בחרדה?האם כדאי לי לנתק את הקשר, לסבול תקופה ואז להתגבר ולהשאר לבד?האם ישנם אנשים שריגושים לא מתאימים להם?בא לי לבכות.......כל טובעידית.

עידית יקרה,
איך את יכולה להגיד שריגושים לא מתאימים לך, כאשר את יוצרת אותם כל העת? לא בהכרח אולי רק את הריגושים ה"טובים", אבל את היום עשירה מאד בריגושים, "טובים" ו"רעים" גם יחד. ונדמה לי שהריגושים "הרעים" מעצימים את הריגושים "הטובים".בדרך כלל תקבלי תגובה מאיש מקצוע שכדאי שתגיעי לטיפול כדי להבין את מקורות החרדות שלך, וטיפול כזה יכול להיות גם טיפול קצר מועד (מה שמוגדר כטיפול של כשלושה חודשים). אבל לפני שאשלח אותך לשם, בואי ונראה אם אצליח להאיר לך את מצבך מנקודת מבט אחרת, שאולי תעזור לך לעזור לעצמך כבר עכשיו.במצבך היום, את מוכנה אפילו לנתק את הקשר, רק כדי שלא לחיות בחרדה. כלומר, כדי שלא לחיות במצב הזה של חוסר ודאות (הקשר יימשך או לא יימשך?), את מוכנה להפסיק אותו. חוסר הודאות הוא מה שמפחיד אותך יותר מכל. לא סיום הקשר.אני מציע לך, אם כן, להשתמש במוכנות הזו שלך להפרד ממנו, כפתרון. קחי לעצמך זמן פנוי, ושבי עם עצמך, ודמייני את המצבכאילו הקשר הזה כבר נסתיים. תני לעצמך לזרום עם המחשבה הזו, להבין שבכך את מורידה את הלחץ שמפעילה עלייך חוסר הודאות, ולהרגע. עכשיו את יודעת מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לקשר (פרידה), וזה בסדר לך. זה הרי משהו שאת מוכנה לעשות, רק כדי שלא תתנדנדי במצב של חוסר בטחון. אחר-כך, כאשר את מבינה שבעצם אם הקשר יסתיים את תהיי רגועה, את יכולה לחזור אל מהשישלך בקשר, וליהנות ממה שטוב בו. ואם את נלחצת מחדש, עשי לך שוב את התרגיל הדמיוני של מצבך כאשר הקשר לא קיים. את לא צריכה לספר זאת לאף אחד. עשי זאת מדי פעם עם עצמך כתרגיל עם עצמך כדי להרגע. וספרי לי אחר-כך, בעוד שבוע, אם זה עבד.