חרדה בקשר ראשון: מה עושים?

שלום .
אני בת 28 כיום ובעבר בגיל 21 היתה לי מערכת יחסים של שנתיים עם בן אדם אובססיבי ורכושני .. אחרי הפרידה לקח לי המון זמן לקחת אומץ ולהכיר גברים חדשים ואף לנסות מערכות יחסים אך הקשר שהייתי בו בגיל 21 הרס אותי מבפנים וגרם לי להיות חשדנית , מגוננת , אטומה ותקיפה בתגובות וגרם לי להרוס המון מערכות יחסים . עם הזמן הצלחתי להוריד את החומות שבניתי אבל הביטחון העצמי שלי נמוך ואני נכנסת מכל דבר לתסביכים.
אתמול דווקא יצא לי לצאת לדייט עם מישהו בן 33 ששידר לי המון רצינות , העביר איתי יום שלם איתו , לקח אותי לעסק שלו פינק אותי ודאג לי לאכול , אחרי זה גם ישבנו אצל החבר הכי טוב שלו ואז ישבנו אצלו שהוא גר ביחידת דיור הצמודה להוריו ויצא לי אפילו להחליף כמה מילים עם אבא שלו. יכול להיות שכל הטוב הזה נורא הלחיץ אותי ויצא שפשוט הוצאתי את כל הדברים ה״מכוערים״ שבי, סוג של הרסתי לעצמי את התדמית מבלי לדעת למה .
למרות שאפילו לא שמנו לב שהשעה כבר מאוחרת והוא החזיר אותי הביתה ואפילו יצא מהאוטו בשביל לחבק אותי כמו שצריך ועדכן אותי כשהגיע הביתה .
בבוקר שלחתי לו הודעה וכשעבר כמה שעות התקשרתי והוא בדיוק התעורר ואז התקשרו אליו מהעסק אז הוא אמר שיחזור אלי וניתק . כמובן שעבר זמן והוא לא התקשר וכשהתקשרתי שוב הוא שלח הודעה שהוא יחזור אלי. עבר מאז 3 שעות והוא לא התקשר. ממה שהספקתי לראות כשהייתי איתו אתמול הוא תמיד עם הפלאפון עליו ותמיד עסוק בשיחות , אז אני מבינה שחיבלתי לעצמי הזדמנות לקשר עם מישהו שמצא חן בעיני ואני כל כך כועסת על עצמי והייתי רוצה הזדמנות להראות את הצדדים הטובים בי , את מי שאני באמת .. אבל נראה לי שהוא מסנן אותי ואני לא יודעת איך לתקן מבלי לצאת רודפת .

אגם יקרה,
אני מניח שחלפו עוד כמה שעות ואת יודעת טוב יותר.אבל בלי שום קשר לשאלה אם הוא התקשר בחזרה או לא, הגעת למסקנות שהרסת את הקשר מוקדם מדי.אתמול בלילה נפרדתם מאד מאוחר, שלחת לו בבוקר הודעה והתשובה שלו לא הגיעה. זה לבד הלחיץ אותך, אבל אז גילית שהוא קם רק לאחר כמה שעות. כך שגילית שהדאגה הראשונית שלך היתה בעצם לחינם, אבל תחושת הלחץ וחוסר הביטחון כבר היתה שם.הוא הפסיק את השיחה בגלל שיחת עבודה נכנסת, ולמרות שהבטיח שיחזור, חלפו עוד שלוש שעות ונלחצת שוב וכתבת לי.העניין הוא שמאז חלפו עוד שבע או שמונה שעות, ובקצב שלכם – כי הרי רק אתמול הכרתם, הכל היה יכול לקרות. יכול להיות שהתקשר, ואז גילית שבעצם החרדה שלך היתה לשווא, ויכול להיות שלא התקשר, ואז אולי התחושה הפנימית שלך היתה מוצדקת, ואולי הוא התמהמה, ואז כתבת לו שאת מבינה שהרסת את הכל, או שהוא חצוף, ושבכלל את לא מעוניינת, ואז באמת אולי הרסת את זה.אני לא יודע מה קרה. את רק מספרת לי שאת נלחצת ממצבים שכאלה, ושהנה נכנסת לחרדה. האם אפשר להמתין כאשר יש חרדה, כדי להמתין ולהיווכח אם היא מוצדקת? – לפעמים רצוי. האם לבדוק, כדי לתקן אם יש מה לתקן? – לפעמים רצוי. אבל צריך לדעת לעשות זאת באופן שלא יקלקל את היחסים, שהם כל כך שבירים כשהם רק בתחילתם, כי זה תהליך שבו אתם רק מתחילים ללמוד זה את זה. גם את לא מספיק יודעת עליו.אני מקווה שיהיה לשניכם אורך רוח ללמוד זה את זה, ושמה שתלמדו יתאים לשניכם.אבל לך יש אולי לקח משמעותי אחר כאן: כתבת שאמש, אצלו, הוצאת את כל הדברים "המכוערים" שבך.בין אם הקשר שביניכם ממשיך, ואתם ממשיכים ללמוד זה את זה עם כוונות טובות להמשיך, ובין אם הקשר נגמר, את צריכה לשבת עם עצמך ולשחזר לעצמך את התהליך שהביא אותך אתמול להוציא את מה שהוצאת, וללמוד מזה איך לא לעשות את זה. העובדה היא שגם את מרגישה שהגזמת, ושזה מוציא אותך לא טוב, ויכול להיות שאת צודקת – גם אם הצד השני לא זיהה את זה כמשהו שמחייב להפסיק את הקשר. אבל עבורך, זה צריך להיות שיעור מאד חשוב כדי ללמוד לזהות את המחשבות הללו מגיעות, ולדעת לעצור אותן לפני שהן מתחילות, או אם הדברים התחילו לצאת, לדעת איך לעצור את זה וכמה שיותר מוקדם, ולא להיגרר לזה. לפעמים יותר קשה לעצור לאחר שכבר התחלת, ולכן – נסי לתרגל לעצמך את מה שאולי את צריכה לומר, במקום להמשיך את הקו שאת לא רוצה לומר.

היי, בסוף היום הוא התקשר והתנצל שלא היה לו זמן לדבר כי עובד הבריז לו והיה מלא עבודה. במהלך השיחה הצעתי לו להפגש שבוע הבא והוא אמר לי כשנגיע לגשר נחצה אותו, וכשביקשתי הסבר למשפט שלו הוא ענה לי שבאותו היום כשנפגשנו הוא בדרך כלל לא יוצא מהעסק במהלך היום, שהוא כל כולו בעסק ועצם זה שהוא לא היה שם כמה שעות ולא פיקח על העובדים ולא סגר את העסק גרם לו לטעויות והפסדת כסף וזה לא משהו שהוא יכול להרשות לעצמו במצב של היום. אני לא יודעת אם לפרש את זה כלא מעוניין להפגש כי לפני הפגישה הראשונה הוא היה להוט מאוד ושום דבר לא עיניין אותו.
במהלך השיחה הוא זרק לי בצחוק משהו שאני אמרתי מאחד הדברים שהייתי צריכה להמנע להגיד וניסיתי לחזור בעצמי ולשנות גישה לגבי זה , ניתקנו אחרי שהשיחה לא זרמה יותר מידי, לא שלחתי לו הודעת לילה טוב וגם הבוקר שהתעוררתי לא שלחתי לו כלום .. המבחן עומד כרגע שאם הוא לא ישלח לי הודעה היום אז אבין שהקשר נהרס ואין מה לעשות בשבילי לתקן.
דרך אגב, תמיד יש לי את הרצון להיות ישירה ולשאול אותו אם הוא רוצה בכלל להמשיך להפגש ולהכיר , בשביל לתת למוח מנוחה, אבל אני מתלבטת אם זה יכול להזיק.

אגם יקרה,
שננסה לרגע לנתח את זה באופן רציונלי? כלומר, איך לנהוג במצב שבו את לא יודעת מה המציאות, כלומר, כאשר את לא יודעת מה הוא רוצה באמת.עכשיורוצה, לא בעוד שבוע.הרי קיימות שתי אפשרויות, האחת – שהוא הבין שלא בא לו, והוא לא רוצה, והשניה היא שהוא באמת כן רוצה (האמת היא שקיימות גם אפשרויות ביניים, והן שהוא אומר לעצמו אני אולי רוצה, אבל היות שאפשרות כזו היא "אני רוצה לבדוק עוד", ניתן להתייחס אליה כאל "אני רוצה", כי ממילא זה תמיד כך בתחילת קשר. לכן זה "עכשיורוצה").אם הוא ממש לא רוצה, האפשרות שלך לעשות משהו שיצליח, די שואפת לאפס. כלומר, במקרה הזה אין לך מה לעשות, וגם אם תעשי זה לא יועיל הרבה.אם הוא רוצה להמשיך, ההמשך יהיה תלוי במה שאת עושה. כלומר, אם תשחקי לחששות ולפחדים שלו, הוא יירתע מתישהו. ואם תדעי להתייחס אליו חיובי, ובקצת שלו – הוא יירתע פחות. האפשרות היחידה בין לבין היא האפשרות שהוא גבר מהסוג שדורש אתגרים, וזקוק לכיבוש, ולכן אם את תרתעי ולא תתקשרי הוא ירצה יותר. אני לא בטוח שכזה סוג של גבר יתאים לך. וממילא, אני חושב שבגלל החרדות שלך מאיבוד משהו (או בעצם מישהו) שאת באמת רוצה, ממילא הנטייה שלך היא לומר או לעשות או לבדוק יותר, ולא פחות.היות שאם הוא באמת לא רוצה, לא משנה מה תעשי או לא, הדבר היחיד שצריך להשפיע באופן חיובי על הקשר הוא השאלה מה לעשות כאשר הוא כן רוצה. כלומר, כן רוצה להמשיך את הקשר איתך, לפחות כל עוד אתם מתאימים לטעמו – כאשרעכשיוהוא רואה בזה פוטנציאל. כלומר, הדרך הנכונה ביותר עבורך היא להניח שהוא רוצה, או לפחות רוצהעכשיו. ואם זה כך, והוא אומר לך שהוא מאד עסוק, הטקטיקה הנכונה ביותר, לוגית, היא לנהוג כאילו את באמת מאמינה לו, נותנת לו מרחב, אבל גם מראה שגם את מעוניינת, כמו לומר: בסדר (או סבבה, או מעולה), דבר איתי כשתוכל. אפילו סתם, כשהוא אומר לך שכרגע הוא לא יכול ויוכל אחר כך, אז "בשמחה!" ואם זה כיוזמה ראשונית שלך לאחר פגישה: "היה לי כיף (להיות/לדבר אתך), דבר איתי כשתוכל", או לומר לילה טוב בסוף היום או בוקר טוב למחרת. וזה בסדר להסתפק במינימום הזה. את צריכה לזכור שגם הצד השני לא תמיד יכול לדעת שאת רוצה, ועד כמה, ואם הוא מצא חן בעינייך, ומה בדיוק את חושבת עליו, וחיזוק או עידוד קטן יכולים לעזור. אחרי הכל, גם הידיעה שרואים אותנו באור חיובי היא נתון חשוב על בני זוג. ובתנאים של אי ודאות, חיזוק/עידוד קטן מספיק.העניין הוא שהקושי שלך נובע מאי הידיעה שלך. ואז יש לנו באמת נטייה לפעמים להראות שלא עובדים עלינו, ושאנחנו "מבינים את המציאות" גם כאשר לא, או הצורך לבדוק אותה כדי להשקיט את הרעשים שבפנים, ומתן הביטוי לאלה יכול לקלקל, גם כאשר הצד השני רוצהעכשיו. כי זה גורם ללחץ, כי זה מביע לפעמים חוסר אמון או חוסר ביטחון.את מבינה שאם הוא לא רוצה – אז אם את מתעקשת לדעת, או בודקת, בעצם לא קלקלת אבל גם לא הועלת, פרט לדבר אחד. אולי תדעי קודם שהוא לא רוצה. אחלה, אבל זה לא יועיל להשיג את המטרה ממילא, ואם הוא רוצה עכשיו, אז את עלולה להזיק. ולכן, אם נמקד את הטקטיקה שעליה דיברנו, את בעצם צריכה להתמודד עם משימה רגשית אחת פשוטה, שהיא לא קלה, אבל ממוקדת – לחכות בסבלנות. הרי בסופו של דבר תדעי, זה רק עניין של זמן. וככל שתעמדי טוב יותר במשימה הרגשית הזו, של "לחכות בסבלנות, כי הרי בסופו של דבר אדע" – וזה עניין של יומיים שלושה גג, בדרך כלל, אז הסיכוי להצליח, כאשר הוא באמת רוצה, טוב יותר.אני יודע שזה יכול להיות מאד קשה. חפשי לך דברים אחרים לעשות, מעניינים ככל האפשר, כדי להצליח להסיח את הדעת. אני זוכר שהיתה לי פעם כזו, שרציתי איזו משרה שמאד נראתה לי ומאד מאד רציתי, והייתי צריך להמתין לתשובה – מה שלקח כמה ימים. עד שחזרו אלי (זה לקח כשבוע), לקחתי על עצמי פרוייקט כתיבה משמעותי וארוך, שידעתי שאוכל לשקוע בו, וסיימתי בכמה הימים האלה את מחציתו. את המשרה ההיא לא קיבלתי, אבל התנחמתי בהשלמה מהירה של החצי השני של הפרוייקט הזה. והרי לו הייתי מנדנד כדי לקבל תשובה מוקדמת, ממילא הייתי מזיק לעצמי.

עוד מילה אחת, אגם,קחי בחשבון שתמיד אנחנו רואים זה את זה עם אינפורמציה מורכבת. יש דברים שמוצאים חן בעינינו ויש שלא, ואנחנו מיחסים להם את מידת החשיבות הרבה יותר או פחות, לפי הנטיות האישיות שלנו, וגם לפי הציפיות שלנו. כך שהעובדה שהיצגת פן פחות טוב שלך בפגישה יצרה אולי הבנה מורכבת שלך. אבל היו ללא ספק גם הרבה דברים טובים בעיניו. כך שאת עדיין במקום שבו הוא יכול לומר לעצמו אני רוצה עכשיו, ונראה לאין זה יילך. והסיכוי שלך "לתקן" הוא פשוט להימנע ממקומות לא טובים שלך בהמשך (ראי את תשובתי הראשונה על תהליך הלימוד שלך), בתנאי שהוא רוצה עכשיו, מה שיתן לך הזדמנויות...תיקון עכשיו, מיידית, לפני שתיפגשו, כדי לשנות את "אני לא רוצה עכשיו", כמעט אף פעם לא מצליח, ועלול לקלקל את ה"אני רוצה עכשיו".