התמודדות עם יחסים קשים

אני בת 30 ונמצאת במערכת יחסים עם בן זוגי כ-4 שנים.החיים שלנו יחד לא קלים לנו אנחנו תקועים בנסיונות לחנך אחד את השני לכעוס אחד על השני ולהאשים אחד את השני. בדקות של שפיות ביננו אנחנו מצליחים לתקשר ובאמת להבין שזו לא הדרך ושיש צורך בשינוי אנחנו גם מנסים לעשות דברים על מנת לשפר כמו סדנאות והמון שיחות אבל בשורה תחתונה מאוד קל לנו לברוח לקורבנות .באופן כללי אני מרגישה שהוא לא באמת מביא את עצמו לקשר ואני מרגישה שאני רוקדת טנגו עם עצמי. לאורך כל שנותינו יחד אני היא זאת שהיתה צריכה להשתפר ולהשתנות על מנת שיהיה לו נוח והוא מבחינתו מתנהל בתחושה שהקשר שם וזה מאוד מובן מאליו אני מרגישה שאין מקום לרצונות שלי ולתחושות שלי אני מרגישה שכל דבר זה מלחמה אני מרגישה שהוא אומר שהוא הכי אוהב בעולם אבל אני לא באמת מרגישה ככה הוא טוען שאני הכי חשובה אבל במבחן המציאות שום כלום. אני לא חושבת שהוא נותן יותר לאנשים אחרים חוץ מלעבודה שלו שם הוא משקיע כל כך הרבה שלפעמים הייתי רוצה להיות העבודה שלו.עד לפני ארבעה חודשים יחסי המין ביננו היו אחלה עכשיו הוא לא ממש חושק בי וכששאלתי למה הוא אמר שהוא לא ממש מבין אבל הוא לא חושב על סקס בזמן האחרון . זה מאוד פוגע לי בדימוי ובביטחון העצמי שאני יודעת שהגבר שלי לא חושק בי. אני מלאה במקצת אבל יפה מאוד, והוא כל הזמן מעיר לי להוריד במשקל ולעשות כושר, זה מאוד מתסכל שהוא לא מקבל אותי כמו שאני. אני מבולבלת ולא תמיד מוצאת איפה אני מתחילה ואיפה הוא נגמר, אני מאבדת את עצמי בקלות והופכת להיות אדם חסר עמוד שידרה וכל זה רק מולו כי בכל שאר התחומים אני נוהגת בתובענות ואפילו בעודף אסרטיביות. הוא כל הזמן אומר לי יאללה תפרצי קדימה תתחברי לעצמך אבל כל פעם שאני מתחילה באמת להתאושש ולצאת מהמרירות ומהדיכאונות הוא עושה משהו ששוב מוריד אותי למטה.אני מודעת לזה שבניתי לי זוגיות שבתוכה אני מקווה להתחבא מהעולם ומעצמי, שיצרתי תלות בבן זוגי שמשרתת אותי אבל כבר לא טוב לי עם זה.אני רוצה לפרוץ קדימה עם עצמי ללא קשר לבן זוגי ועדיין להשאר איתו למרות שאני יודעת שהוא קשה, אני מנסה ולא מצליחה הייתי שמחה לקבל רעיונות לאיך להשתפר ולהתחבר לעצמי. היום אני משקשקת מפחד לעמוד בפרידה הייתי רוצה להשאר איתו אבל יחד עם זאת לא לפחד להיות לבד.נמאס לי להיות הקורבן של עצמי ואני לא מצליחה לקחת אחריות על החיים שלי אני מפחדת לאבד שליטה כשאני יודעת שהדבר היחיד שאני שולטת עליו זה על מה שאני עושה. אנחנו מאורסים כבר תקופה ארוכה אבל הוא לא מעוניין להתחתן עדיין, הוא אומר שאנחנו כמו נשואים ושהוא מעוניין בעוצמה כלכלית לפני על מנת להרגיש שאנחנו באמת חזקים. אני לא מצליחה להשתחרר וכל זה מאפיין את עצמי אך ורק במערכת היחסים איתו. אני קריריסטית שמרוויחה בדיוק כמוהו אני נוהגת .... אבל ממורמרת ועצבנית נורא .הייתי שמחה לראות אולי באור טיפה אחר את הסאגה הזאת, אולי מתחום הדברים שאני לא יודעת שאני לא יודעת.סליחה על חוסר המיקוד וההשתפכות הארוכה ככה זה הרגיש לי הכי נכון.

מאיה יקרה,
אין הרבה אור אחר. מה שאת מתארת, זה בערך מה שיש. השאלה היא איך להרגיש אחרת ולשנות מרכיבים במה שיש. קשה לי לומר לך מהאתיכולה לעשות כדי לשנות, כי בתוך התאור שלך יכולים להסתתר דברים רבים שאת עושה או לא עושה, בדיוק כמו אלה שהוא עושה או לא עושה.אני חושב שכדאי לכם להגיע ליעוץ זוגי. התסכול שלך רב, ולא רק בגלל היחסים שביניכם והמריבות. הוא רב גם משום שאת חיה בחוסר בהירות לגבי העתיד, ומשום שבן זוגך לא נותן לך הרבה תקווה להתקדם בקצב שאת רוצה, ונדמה לי שגם הגיל מתחיל להשפיע עליך (ואולי לא רק מתחיל). אלה הם מקצת הדברים שצריך יהיה להעלות ולפתור, בעזרתו של איש מקצוע.