יחסים עם הורים של בן זוג

שלום,
אני בהריון שבוע 38 ואין לי שקט כל ההריון. התחתנתי עם בעלי כאשר גיליתי שאני בהריון (בת 19)ועברנו לגור ביחד באותה העיר שהוריו גרים בה. הם באים אלינו כל יום ואמא שלו כל הזמן מעירה לי על האוכל שלי, על עיצוב הבית שלי ועל כל דבר שנושם וזז. אבא של בעלי כל הזמן מדבר איתנו על נושאים כספיים שבאמת זה לא עניינו. כמו כמה הרווחתי כמה אני צריכה לקבל בבית חולים כמה וכמה .. שיא החוצפה הגיעה כאשר אימו של בעלי קבעה שהיא תהיה איתנו בלידה שהיא לא מפספסת את זה. אני מביאה שההערות הן באות ממקום טוב אבל לפעמים הם ממש חוצים גבולות. ביקשתי מבעלי שידבר איתם אלף פעם אך הוא תמיד אומר בסדר בסדר ולא מדבר אז ישבתי עם ההורים שלו לשיחה (יש לציין שהם לא דוברי השפה העברית כל כך.. חצי חצי) וכאשר דיברתי איתם ביפה והסברתי להם שאני מעוניינת בטיפת פרטיות הם התקשרו לבעלי בערב ואמרו שאני דיברתי אליהם מגעיל. מה אפשר לעשות? אני יודעת שאחרי שהתינוק יוולד הם בכלל ישגעו אותי ושם כבר יתחילו הריבים. בבקשה אין לי כבר כוח להתמודד עם זה.

מתוסכלת יקרה,
חבל שגם לא הוספת את גילו של בעלך. כך או כך, אני מניח שאמו רואה בך ילדה, ואולי היא גם שתלטנית לא קטנה, ומנסה להמשיך ולהיות האמא הטובה - לפי שיקול דעתה. זה ששיקול דעתה אינו מדוייק, זו שאלה אחרת, אבל זו הסביבה שבה את חיה. העניין במצבים שכאלה הוא בעיקר לא מה שבינך לבין הוריו של בעלך, אלא בינך לבינו. הוא זה שאתו המשא והמתן שלך על דרך ההתנהלות צריך להתקיים, והוא זה שצריך, למרות הקושי, ובעיקר אם גם הוא בחור צעיר שתלוי כלכלית בהורים, להתמודד מול הוריו. יתכן מאד שהוא לא חזק מספיק או לא עצמאי מספיק כדי לעשות זאת, ויותר קל לו להתמודד מולך, ולהאשים אותך, מאשר להתמודד מול ההאשמות שלהם. זה לא הופך את החיים שלך לקלים. אבל זה הופך את ההורים שלך לחלק מהסביבה שלך, ואותך לכזו שצריכה לשרוד אותם ולשרוד איתם בדרך החכמה ביותר האפשרית. נראה שעשית את הדבר הנכון, שניסית בדרך יפה לומר להם שאת צריכה פרטיות. האם הם באמת פגיעים כל כך וחשבו שאת דיברת אליהם מגעיל, או שהם מניפולטיביים? - לא יודע. את צריכה כנראה להימנע מליפול למוקשים, גם אם זה לא קל.