יחסים בינוניים: נוחות מול שינוי

אורן שלום,אני וחבר שלי כבר שלושה חודשים יחד.אני סטודנטית,( עתודאית) והוא ייתגייס בעוד כמה חודשים.הוא הקשר השני שלי. המצב הקיים בינינו עכשיו הוא שאני לומדת באוניברסיטה רוב הזמן והוא לומד לפסיכומטרי ועסוק בחייו. אנחנו נפגשים בערך בין פעמים לשלוש פעמים בשבוע. הוא מעולם לא הזמין אותי לצאת אתו ועם החברים שלו ובד"כ אם אנחנו יוצאים זה לבד. היחסים בינינו החלו להתבסס בזמן האחרון על כך שאני באה אליו אחרי שהוא ואני יצאנו עם חברינו (בנפרד) ובסופו של דבר מתבססים על פיזיות. בסך הכל יש לנו תמיד נושאי שיחה. עם זאת אנחנו באים מרקעים ותחומי עניין שונים. אני סטודנטית והתחלתי להתעניין בעולם האקדמאי, והוא בכלל בראש אחר. כשאני יוצאת אני מוצאת את עצמי פעמים רבות "מסתכלת טיפה לצדדים" ותמיד יש לי מחזרים סביבי. הוא אומר שהוא אוהב אותי מאוד. נחמד לי אתו ואני מחבבת אותו. הוא קונה לי מתנות ונותן תחושת ביטחון. עם זאת אני לא מרגישה רצון עז להיפגש אתו במהלך השבוע כי יש דברים אחרים בראש מעייני.אני אתו סך הכל מתוך נוחות. נחמד לי, אבל קצת משעמם לפעמים. לכן אולי היחסים האינטמים שלנו החלו להתפתח אחרי שלושה חודשים בלבד כי כרגע זה העניין העיקרי שלנו אחד בשני.אין לנו חברים משותפים אתם אנו יוצאים דבר שחסר לי מאוד. אני מרגישה שהיחסים שלנו אוליי ריקניים כי לא יכול להיות שהם מבוססים רק על אינטימיות. לא צריך מעבר ביחסים?האם אלה יחסים בריאים שהיית ממליץ עליהם? אולי אני פשוט לא מודעת לכך שיש משהו טוב יותר?אני שוקלת להיפרד , אתה ממליץ לעשות זאת? אם כן איך לעשות זאת בלי לפגוע? הוא לפני גיוס לומד לפסיכומטרי, החברים שלו כבר בצבא ואני מפחדת לשבור אותו ושהוא יהיה לבד. בנוסף הוא בטח יהיה מבולבל לגמרי כיוון שהיחסים האינטימים שלנו החלו להתקדם ופתאום פרידה...

פלונית יקרה,
אני חושב שאפשר לתמצת את היחסים ביניכם ב: "אני איתו מתוך נוחות, אבל קצת משעמם לפעמים". ופנית אלי דווקא כי את כן מודעת לכך שיש משהו טוב יותר, אבל חוששת מלעשות מעשה. ואכן, צריך בשביל זה אומץ. כי כדי לצאת ממצב של "נוחות", זה אומר לעבור קצת דרך בלגן. והבלגן זה תקופות של בדידות, והבלגן זה גם ההשפעות עליו. כל תרוץ טוב, ויש לך שפע כאלה. כשתהיי מוכנה להכנס ל"בלגן" הזה, שאומר גם עימותים איתו, כי הרי גם הוא צריך יהיה לדעת, תעשי זאת. וכל עוד הנוחות שלך היא שתכוון אותך, תמשיכי להישאר בבינוניות. האם זה כך גם בעניינים אחרים בחייך?

עבר קצת זמן מאז דיברנו...היחסים ביני לבינו נשארו על גבול הבסדר.מה שקורה זה שאין זמן להיפגש בגללי, אני טיפה אדישה, עם זאת סך הכל נחמד איתו..ואני בנוסף קצת מסתכלת על בנים אחרים. מעבר לכך מאוד התקדמתי בחיי יחסית אליו. בכל זאת אני עתודאית ומסתובבת עם אנשים בוגרים ממני. והוא לפני גיוס.אתה חושב שכדאי להישאר ?

פלונית יקרה,
כתבתי לך את מה שחשבתי. עכשיו תורך להשיב לעצמך על השאלה שלך אם כדאי לך להישאר איתו. אחרי הכל, דעתך היא החשובה באמת.