חוסר יציבות ביחסים - עצה

הכרתי את החצי שלי בסדנת התפתחות אישית דתית. הלכתי לשם כי אני כם מחפשת משמעות דתית, אני בעלת אמונה חזקה שהתגברה בשנים האחרונות.

בגדול אני מסורתית, לא שומרת שבת
כל השבת איתו הייתה קסומה, היינו עם עוד אנשים כמובן אבל התאהבנו. קראנו, צחקנו, שרנו. בתום השלושה ימים התוודינו על הרגשות, התחלנו לצאת.
שבועיים מדהימים. כמעט כל יום ביחד. טיולים. יושבים ומסתכלים שעות אחד בעיניים אחד של השניה, ברמת ה 7, 8 שעות בעיניים מדברים ואפילו לא נוגעים אחד בשניה.
חלק מהפגישות נוגעים אחד בשני ובחלק לא. אציין כי לא שכבנו
אחרי שבועיים בא ואמר שחלם על האקסית, הלך לסופש שביעי של פסח כדי לחשוב על הדברים, ומיד לאחר מכן אמר שאני לא מדוייקת לו כי הוא דתי רוצה בית דתי ואני לא. והעניין, שאני גם רוצה. אני מתחזקת, שומרת כשרות, התחלתי לשמור את השבתות האחרונות ובאמת עושה זאת עבורי ולא עבורו.
תחילה אמר שאני דומה לאקסית שלו שהיה איתה מספר שנים והיא שמרה שבת והרגיש שעשתה הכל עבורו. טוען שלא מתגעגע ולא רוצה אותה אבל שהוא מרגיש שחוזר על אותה טעות כי שתינו חילוניות בעיניו.

אחרכך אמר שבשבועיים האלו שהיינו החופש בחול המועד, הוא לא למד, ריחף באוויר ובקושי עשה משהו חוץ מלהיות איתי. שרצה ללמוד, להתפלל ובקושי עשה.
אמרתי לו שכל מה שירצה הוא יעשה שכן אני תומכת. רוצה ללמוד תודה תלמד. רןצה להתפלל תתפלל. זה קסום בעיניי התפילות שמתפללים על אוכל. ההבדל בניניו זה שהוא ככה מהבית, ואני בוחרת בזה, בשלהי המגורים שלי בתלאביב. מחפשת בית מחפשת יציבות מחפשת כן אורח חיים דתי עם ילדים במסגרת כזו.

הוא קטן ממני ב3 שנים(אני בת 28) אני אחרי תואר שני, בהייטק, מרוויחה ים כסף והוא באמצע התואר הראשון ועובד בעבודה לא מכניסה אבל עם חלומות גדולים(כיאה לבן 25). ישנם פערי דת וגיל. הגיל לא מפריע מרגישה שיותר בוגר ממני לעיתים

אני מרגישה שבורה קשות. היו לי מערכות יחסים ארוכות. לא הרגשתי ככה לעולם. הגעתי אליו לביתו לשוחח אחרי שאמר מה שאמר טלפונית. הוא אומר שמנסה להיות מונע מהשכל ולא מרגש ושכן אוהב אבל הוא חושב שזה לא נכון עבורו ושרוצה לקחת זמן כדי להתחזק בדת ולהיות הגרסא הטובה ביותר שלו(לאו דווקא דתית).
זה ישמע מוזר אבל ממש הרגשתי שהנשמות מתחברות.
מרגישה שהוא שלי ואני שלו. אמרנו שאוהבים. אמר שהוא לא איפה שאני נמצאת ושאני אוהבת יותר. דקה אחרי אומר שגם הוא אוהב אבל שמנסה להיות שכלתני.

אני פשוט אוהבת את מי שהוא, למרות הכל. הוא, כשבשבועיים האלו אמר כמה אני מדויקת לו, כמה הוא חיכה לי, אומר כעת שאינני מדויקת לו ורוצה לעבור תהליך דתי עם עצמו בו הוא יתחזק עןד.
אין לי בעיה בשמירת שבת, אני יודעת מה כרוך בזה היות ובאה ממשפחה בה אימי ואחותי דתיות אדוקות, אני רואה את הצדדים היפים ביותר של היהדות ומוקסמת מהכל.
לא יכולה לחשוב על לאבד אותו. יושבת באוטו ובוכה. הוא כל מה שרציתי מבחינת אופי. מבחינת יופי הוא לא הטייפ שלי. בני הזוג הקודמים שלי כולם שריריים, חתיכים מסוקסים יותר, אוהו. התאהבתי קשות באופי.
אומר שאשחרר אותו ואתן לו זמן, תקופה של חןדשים שהוא זקוק לה ושלא אחכה לו ושמגיע לי טוב יותר. ביקש בכל לשום שלא אחכה ושהוא מאמין שאם אנחנן נועדנו זה את זה, אז השם יזמן אותנו להפגש.
אני מוכנה לחכות, אבל, אינני צעירה גם אני. מוכנה כבר מלפני כמה שנים להיות אמא, האקס שלי מאוד רצה להתחתן ואני חתכתי, יודעת מה טוב לי ומה נכון לי באופי.
כן אגיד שמה שהבהיל אותי בבחור הזה, זה שהוא עבר מ100 למינוס 100. ככה בקיצוני. לי יותר קשה בכללי לחתוך מקשרים ואני הרבה יותר "מסורבלת" בסיום קשרים.
עכשיו זה המאני טיים שלי, צעירה,יפה מושכת . נראה מהצד כאילו אני נואשת אך זה לא המצב. אני מאוד מודעת לעצמי, יש ךי חיים עשירים ומלאים ואני בעלת בטחון עצמי ממוצע גבוה.

אבל.. אם בסוף לא יסתדר וסתם אחכה, לא חבל שאגיע לגיל 29 המופלג ?

סליחה על ההודעה הארוכה..
מה עלי לעשות? כמה זמן זה סביר לחכות לצד השני?

חייבת עצה יקרה,
אני יכול להבין את האכזבה העמוקה, כאשר את מוצאת את מה שאת באמת רוצה, אבל רק מימד אחד מקשה עליך – חוסר היציבות שלו. גם זה חלק מהאופי שלו, וחלק מכריע במקרה הזה, כי היציבות הזו היא שקובעת את האפשרות לקיום יחסים. זה באמת מאכזב, כי לו היה יציב יותר ברצון שלו, הכל היה נפלא. אבל היות שגם זה חלק ממנו, אין ברירה אלא להבין שהאיש, ככל שהוא נפלא ומתאים עבורך בכל דבר אחר, אינו מושלם, ובמרכיב חשוב מאד של האישיות שלו.העניין הוא שחוסר יציבות הוא לא סתם "תכונה", אלא התנהגות שמנוהלת על ידי צרכים, יכולות ורצונות שונים. זה נראה לא יציב ומרגיש לא יציב, ובאמת לא יציב, כאשר לא מבינים את כל המרכיבים האלה, ועוד יותר כאשר גם הוא לא לגמרי מקבל או יודע להכיל או להבין את המרכיבים האלה שבתוכו. זה יכול להיות צרכים ורצונות שהוא יודע שקיימים בו, ושלא היה רוצה שיהיו שם, או כאלה שלא רוצה לומר אותם כי הוא חושב שהתדמית שלו תיפגע בעינייך, או כי הוא חושב שהם לא ראויים. הם יכולים להיות קשורים לדת ולאמונה, ויכולים להיות קשורים למשיכה המינית שלו, ויכולים להיות קשורים לביטחון העצמי שלו, הכלכלי, המקצועי ואולי הזוגי. הם יכולים להיות מדומים, או יכולים להיות אמיתיים. בכל זה אני רוצה לומר שחוסר היציבות יכול להיות ביטוי חיצוני להמון דברים שאת עוד לא מכירה מספיק. אולי גם הוא עוד לא מכיר מספיק.לכן, אם הוא לא יודע להתמודד עם זה, אין לך ברירה אלא לשמור אותו כזיכרון טוב של דברים שהיו יכולים להיות, ולהמשיך הלאה. אם וכאשר דרכיכם יצטלבו בהמשך, והכל יתאים, אז אולי יקרה משהו, אבל זה לא משהו שאפשר לבנות עליו. בעיקר, כאשר הוא עצמו אומר לך לא לחכות לו. אולי הוא אומר זאת רק כדי לנקות את מצפונו, אבל אולי גם כי הוא לא רוצה מספיק, בגלל המורכבות הפנימית הזו שלו.