חוסר התחייבות: מה לעשות?

היי,
אני בת 27 לפני כשנה וחצי התחלתי לצאת עם רון ( שם בדוי) בן 29.. יצאנו חודשיים דיי אינטנסיביים והיה מושלם, עד שהוא התחיל להתרחק, הבריז לחברים שלי ולי והודיע כי הוא לא יכול להכנס לקשר רציני. מאז היה נתק לכמה חודשים ואז הוא חזר בשביל להיות יזיז- אני רציתי מעבר ואחרי הרבה זמן של קושי ( כמה חודשים)סיימתי את זה וביקשתי ממנו שלא ליצור איתי קשר. לאחר מכן שוב חזר לדבר איתי- והסברתי לו שאנחנו במקומות שונים ושאני לא רוצה יזיז- הסכים וסיימנו. בתקופה קשוחה שלי בעבודה דיברתי איתו ונפגשנו על תקן יזיזות... ולפני הקורונה החלטתי לסיים את זה- לא אמרתי לו ופשוט דחיתי כל אפשרות למפגש איתו. התחלתי לצאת עם מישהו אחר ( הוא לא ידע את זה) ותוך כדי הוא שלח לי כמה הודעות שהוא רוצה להיפגש אבל אני לא רציתי..... במהלך השבוע של הפרידה עם חבר הקורונה שלי- דיברתי קצת עם רון. רון היה מאוד לחץ להיפגש וכשהבין שאני לא רוצה אמר שאני עושה לו ״טיזינג״ לאחר ההודעה הזו רשמתי מגילה של- כל מה שאתה רוצה זה רק סקס אני רוצה שתהיה גם ידיד שלי. הוא התקשר אלי אחרי שבוע בניסיון להבין מה אני רוצה ,הוא אמר שהוא לא מבין ולהיות ידיד ויזיז זה אומר בעצם בן זוג ואז אמר שהוא רוצה שנשב. בשיחה הוא אמר שהוא בא בראש פתוח הפעם, ש״אנשים התגעגעו״ בתקופת הקורונה... והשתמש ב״מה שהיה זה היה פעם״.
אם להגיד את האמת? רואים שהוא רוצה יותר, הוא רוצה לצאת הוא אכפתי יותר ואם להגיד את האמת ? רואים שלי קשה- אני לא יודעת איך לבטוח במישהו שפגע בי ( וידע ! כל פעם שאני רוצה אותו) אני לא יודעת איך להתנהג בטבעיות, אני לא יודעת איך אני אני הכיפית ולא אני החשדנית שבוחנת כל מילה. אני לא יודעת אם לעשות שיחה על יחסנו לאן או פשוט לבחון את המצב בשטח. אני לא יודעת אם אני יכולה לסלוח, על כל המניפולציות שהיו בעבר... אני לא יודעת אם הוא באמת רוצה. אני לא יודעת מה אני יכולה ומה אני רוצה.

תודה תודה המון על ההקשבה!

נאיבית יקרה,
את צודקת. ההיסטוריה שלו לא מעידה בדיוק על כך שהוא חשב שאת האחת שלו (בין אם הוא בכלל לא מעוניין במישהי שתיחשב כ'אחת' שלו, ובין אם הוא לא רוצה אותך מספיק כדי לרצות שאת תהיי זו). מצד שני, ההסטוריה שלו כן מעידה על כך שלפחות בתנאים מסויימים של בדידות, הוא רוצה להיות איתך. גם לך זה קרה בתנאים מסויימים של בדידות. אלא שאת לא רוצה להכנע לרגעים האלה של בדידות, כי הציפיות שלך מעצמך ומקשר שאת יוצרת גבוהות יותר מאשר רק קשר של נחמה והפגת בדידות.בגלל ההסטוריה שלכם את לא 'סולחת'. ואת הסולחת שמתי במרכאות כדי לומר שבעצם בזה את אומרת בעיקר שאת לא בוטחת בו. היית רוצה לבטוח בו, אבל ההסטוריה שלו, ובכלל זה גם האמירות שלו, הלא מחייבות, המתחמקות, לא עוזרות לך לתת בו אמון. זו הסליחה שאת לא יכולה לתת לו. הן בגללך, כי את עכשיו הרבה יותר חשדנית מולו, ואולי בגללו גם מול גברים אחרים.אחד הדברים שאנשים מניפולטיבים רבים עושים, זה לא לתת אמירות מחייבות. אנשים שלא רוצים להתחייב, משתדלים לשמור לעצמם נקודת מפלט "לגיטימית" שלכאורה תהפוך אותם לצודקים בעיני עצמם, כי הרי הם לא לגמרי התחייבו, מה שאולי יעזור להם להצדיק את עצמם מול אחרים, וכדי יהיה קשה לבוא כלפיהם בטענות חד משמעיות, ובהוכחות חותכות של שקרים. אחרי הכל, כולנו שומרים על מידה מסויימת של מוסר כדי להרגיש בסדר עם עצמנו ועם החברה, ואולי גם כדי לקבל את הזכות לתבוע את הזכות לקבל מאחרים כשמגיע להם. כולנו עושים את זה, אבל אנשים שהם יותר מניפולטיבים משחקים הרבה יותר קרוב אל גבול של הלא ברור, הלא לגיטימי והמטעה.כאן בדיוק נמצא המקום שבו נמצאים אצלך הסימנים. הם לא חותכים. הוא יכול ברגעי להט ומתוך רצון לשכנע אותך לחזור, להצהיר הצהרות מחייבות, כי לכאורה יש לו מטרה לגיטימית, בעיניו לפחות, ואולי אפילו משכנע את עצמו לכן, באותו רגע, שזה מה שהוא רוצה. אלה המקומות שבהם עדיין יהיה לך קשה לדעת ולהבין מה הוא באמת רוצה בטווח הארוך. המקומות שבהם תדעי יותר הם המקומות שבהם היחסים רגועים ושליווים יותר, ויש לו יותר ביטחון שהוא השיג אותך. האם את רוצה להמתין לרגעים האלה כדי לדעת? - לא בטוח שהמשחק הזה של תופסת מתאים לך עכשיו. כי אם זה המשחק, הוא לא משחק בריא, אבל הדרך לדעת היא להתחיל לשחק את המשחק הזה עם המודעות לכך שיתכן שתצטרכי לסגת ממנו אחר כך, אם הסימנים ישתנו.