חוסר אמון בקשר: איך להתמודד

בוקר טוב,
הדפוסים והפחד קיימים. אני בזוגיות כשנה וחצי. זוגיות טובה, מכילה ובוגרת. אנחנו בני 35 .
יש לי ובי דפוסים גרועים שלא נעלמו כי לא טופלו. אך מנסה להבין מדוע אני ככה.
אני סומכת על בן זוגי, לא סומכת על העולם.
בן זוגי נרשם ללימודים ואמר לי הוא בן הגברים הבודדים והראה לי את הקבוצה, מלא בחורות וכל אחת נראת פצצה.מבחינת תפיסת עולמי הוא יחשוב טוב על אחרת, אולי יגיב בינו לבין עצמו אך לא יבגוד אך יגיב כאנושי. לפי דבריו שום דבר לא מענייין אותו והוא לא כמו כולם ואותי זה מעצבן כע הוא מנסה להיות לא אנושי??????? בו זה לא נוגע???אין מצב שימשך?????
יש לי חוסרביטחון? אני חושבת שכולם מגיבים לכולם זה הטבע אך לא חייב לעשות .דברנוסף, היה לנו מקרה מריבה שכזה ואמרתי שנמאס לי ורוצה להיפרד (לא באמת התכוונתי) היה כאב ועצבןת , מצאתי את עצמי מנסה להביא אותו למקום שלא יכול בלעדיי ושלא ירצה להיפרד, סוג של לשחק לו רגע ברגשות אבל לא להיפרד. יודעת שזה מעשה רע ! מחפשת את מקומי אצלו? בודקת אם יוותר עליי? בטוח צלקות שכאלה עמוקות . כך גם היה לי עם האקס לשעבר כשש שנים.

גני יקרה,
את הסימנים של חוסר האמון שלך, וכן – לגמרי של גם חוסר הביטחון שלך, ראיתי כר עם כל סימני השאלה בפנייה שלך. כי את אומרת שם: "איך זה אפשרי בכלל?", ועם הצהרה שאת לגמרי מכירה את העולם (וכמובן גם את העולם הגברי והנשי), ושאף אחד אחד לא יבלבל לך את המוח עם מחשבות אחרות. זו אמירה נחרצת מדי, שכן לא כולם כמוך. לא כולם מרגישים כמוך, לא כולם חושבים כמוך. זה לא אומר שאין סיכון, אבל זה כן יכול לומר שלפעמים הדבר הנכון הוא לקחת את הסיכון, כי אם לא תקחי אותו, את מבטיחה לעצמך את הכישלון. במילים אחרות – הדרך הנכונה היא ללמוד להתנהל נכון בין סיכויים לסיכונים, מתוך הידיעה שאת לא יכולה להבטיח את עצמך. וכאן מגיע גם עניין הביטחון העצמי – וזה לא בדיוק מה שאת חושבת. זה לא הביטחון העצמי שנובע מהמחשבה שלא יתכן שהוא יבגוד בך, או יתאהב באחרת, כי את הדבר הנפלא עלי אדמות. לא, זה לא זה. זה הביטחון שתדעי להסתדר, ושזה לא סוף העולם, גם אם משהו לא יצליח. קל יותר לקחת סיכונים כאשר את בטוחה שמה שלא יהיה את תסתדרי – וזה בהחלט משהו ללמוד. זה בהחלט משהו לעבוד עליו בטיפול.כי אם לא, אז מרוב פחד מתחושת דחייה, או נטישה. את מותחת את הגבולות יותר מדי, בהחלט כדי "לבדוק" עד כמה הקשר חזק, וככל שתעשי זאת חזק יותר, ובעיקר – לאורך זמן, יש סבירות גבוהה יותר שהצד השני יחליט שהמעמסה הרגשית גדולה מדי, ושנמאס לו – אם אם בכלל לא היתה לו כל כוונה לעשות זאת לולא כן.יתכן מאד שהבדיקות הללו, וחוסר הביטחון הזה הם "הדפוסים הגרועים" שאמרת שהם לא טופלו. כדאי, כי את רוצה לייצב קשרים, ובעיקר קשרים טובים. וכדי לייצב קשר טוב, צריך גם לקחת סיכונים. אחד הסיכונים הוא להניח לו להתקדם מקצועית בכיוון שהוא חושב שהוא צריך, כי אם זה יצליח – הוא יהיה אדם שמח יותר ובטוח יותר. מה שיועיל גם לך (וכן, אני אגיד את זה למרות שזה בדיוק מה שיכניס אותך לחרדות), אם אכן תישארו אחר-כך ביחד. החשש שאולי לא תישארו ביחד כתוצאה מזה הוא הסיכון שאת חוששת לקחת, אבל אם תצלחו את זה בשלום וביחסים טובים – הביחד שיהיה לכם אחרכך יכול להיות הרבה יותר טוב.