חוסר אמון בזוגיות: מה עושים?

אורן שלום,אני נמצאת במערכת יחסים של שנתיים וחצי, במהלכה היו מספר פעמים בהם חשדתי בחבר שלי. באופיו הוא טיפוס פלרטטן. אחרי הסברים רבים, ומריבות, עם הזמן הוא השתנה, וממעט לעשות זאת. במהלך היחסים, תפסתי אותו מספר פעמים מפלרטט עם בנות בפייס, חלק מהפעמים בתקופות משבר, וחלק לא. הוא נשבע כי ממילא לא היה עושה עם זה דבר, ולעיתים זה פשוט כיף לראות שאתה עדיין יכול. לפני מספר חודשים נפרדנו לכחודש, וחזרנו. כמובן שהוא התחיל עם לא מעט בנות, אבל לא ידוע לי שהיה משהו.הבעיה שלי היא כזו, אומנם אני לא חושבת שהוא בוגד בי, אבל....חשבונות הטלפון שלנו מנוהלים יחד תחת חשבון עסקי, לרוב, אני דואגת לרכז את החשבון, ולמסור לכל אחד מבני משפחתו כמה הוא חייב. הוא פשוט נותן לי את הסיסמא. הפעם, הוא משום ניסה להתחמק מלתת את הסיסמא, ושלח לי את החשבונות כקבצים. בדרך אחרת נכנסתי וגיליתי כי יש מישהי איתה הוא מדבר המון. זה התחיל קצת לפני החודש שנפרדנו, במהלכו, ועד היום במשך מספר חודשים. בחודש שנפרדנו הוא דיבר איתה המון - 5 שעות! חבר שלי מעורב בפוליטיקה של לשכת עו"ד, והיא העוזרת האישית של ראש הלשכה. אומנם יש להם ענייני עבודה לנהל, אבל אני בספק אם כל כך הרבה. הוא מדבר איתה לפחות 3 שעות בחודש רק שיחות יוצאות מהפלאפון, ייתכן שיותר מהמשרד ושיחות נכנסות. פעם אחת, כאשר הוא חזר מפגישה לא טובה, היא אתקשרה להרגיע אותו (בענייני עבודה) והם שוחחו כחצי שעה, ב 22:00. כשהערתי על זה, הוא ניסה לתקוף ולטעון שאני רואה שהוא במשבר, ואני מתמקדת בעצמי. טענתי שאם היה לה חבר היא לא הייתה מקדישה לו את הזמן הזה. בפירוט מתברר שכשהוא יוצא עם חברים, הוא מתקשר אליה ב 2:00 בלילה. יש שיחות גם בחצות, וטיפה לפני.ההיגיון אומר שהוא בוגד, אבל היא יודעת שיש לו חברה, ואם היה ביניהם משהו אז למה הוא חזר. אני לא יודעת כיצד לברר זאת ומה לעשות עם המידע הזה. הרי לא הייתי אמורה להסתכל על הפירוט. הוא לא סיפר לי שהם ידידים, ולא הזכיר שיחות טלפון מרובות. מה אתה מציע?

לילי יקרה,
את מתארת מצב שנשמע גבולי. האם זה פלירט שהוא מנהל עם מישהי, או רק שיחות עבודה שמתארכות קצת מעבר כאשר קשה לו איתך? - אני לא יכול לדעת. בעיקר אני לא יכול לדעת, כי גם את לא יודעת, ואני יודע רק את מה שאת מספרת לי. אתם שנתיים וחצי ביחד, ויש ביניכם דרגה לא מעטה של חוסר אמון. יש ביניכם גם חוסר ביטחון זה בזה, אחרת לא הייתם נפרדים. אני גם מתרשם שאת נפרדת ממנו כי חשבת שזה יזעזע אותו ולא משום שרצית באמת להיפרד ממנו (אחרת היית גם את נענית לחיזורים של אחרים - או לפחות לא היית נפגעת מכך שהוא חיזר אחרי אחרות בזמן זה).אתם שנתיים וחצי ביחד, שזה לא מעט זמן. לא הכל בסדר, אתם נפגעים ופוגעים, ובעיקר חסר ביניכם אמון מלא, ואתם בכל זאת ביחד. זה אומר שיש ביניכם גם הרבה דברים טובים. אז במקום להתנדנד בין רוצה לא רוצה, ובמקום לקוות שהדברים ישתפרו לבד, הגיע הזמן לעשות מעשה. אני חושב ששווה לכם ייעוץ זוגי. מנסיוני עם זוגות צעירים, פעמים רבות זה בדיוק מה שנדרש כדי להניח אתכם על המסלול הנכון מבחינה תקשורתית, ובעיקר, בעקבות כך - גם להיות מסוגלים לבטוח זה בזה בכמה רמות, לא רק בעניין הפלירטים עם בני המין השני.

ד"ר חסון תודה,יתכן וטיפול זוגי יכול להועיל, אבל היינו לאחר הפרידה, וכרגע ממש טוב לנו. אני לא רוצה שוב להיכנס למערבולת הזו - ולהציף את היחסים ברגשות שליליים. כמובן שיש דברים לשינוי אבל בגדול הרוב טוב.את מה שגיליתי, גיליתי אתמול בלילה, ולא ברור כמה זמן אצליח להעמיד פנים. אין לי ספק כי לא מדובר רק בשיחות עבודה, לא מדברים על עבודה בשעות המאוחרות בלילה, וגם לא ביציאות. מה גם שאת כל הידידות שלו אני מכירה (יש לו שניים אולי), והוא אף פעם לא הזכיר אותה בתור ידידה, למדתי על קיומה בטעות.הספק היחידי שמקנן בי, הוא האם היה בניהם משהו, ואם כן מתי זה היה, האם כשהיינו ביחד או לא. אין לי ספק שמערכת היחסים הזו לא תקינה. אני מאוד ליברלית, ויש לי המון ידידים, אך אני יכולה לשוחח איתם לידו, לא אסתיר אותם, וזה לא יהיה בשעות לא שעות.השאלה שלי כיצד לפעול מכאן. האם לשאול אותו מפורשות? האם להניח לזה, ולהיות יותר עירנית? איך לשאול אותו בדיוק?

לילי יקרה,
אני מבין שמאז שגילית את מה שגילית, ובכלל זה גם מה שאת חושבת שזה אומר, את צריכה להחליט אם את מרגישה עדיין ש"ממש טוב לכם" כפי שאמרת, או אם הטוב לכם הזה הוא אמיתי. אם את יכולה לבטוח בו, ולהמשיך הלאה, המשיכי הלאה. לומר לך שאת יכולה להיות בטוחה בזוגיות אני לא יכול, כי אני לא יודע מה בדיוק קורה שם, כפי שגם את לא, ועל כך עניתי לך. כל אחת מהדרכים שהצעת יכולה לעבוד לכם, ויכולה גם לא. אני לא יכול לדעת. אני חושב שכדאי וחשוב שתדברו על זה באופן גלוי, אבל את צריכה לדעת לעשות זאת בעדינות, כדי לפתוח אותו ולא כדי שיתגונן ויתחפר בעצמו או יכעס עליך. לכן גם הצעתי ייעוץ זוגי כאלטרנטיבה, שלפחות המערבולת, אם תהייה, תהיי מבוקרת יותר, ועם סיכוי טוב להגיע לתובנות טובות יותר ולתקשורת טובה יותר בסיום התהליך.

ד"ר חסון שלום,
ראשית תודה על כל העצות הנהדות. לעצתך, שאלתי אותו לגבי ה"ידידה", הוא לא הסתיר, ואמר כשכשנפרדנו הם יצאו, והוא לא הצליח להתחבר, והם נשארו ידידים טובים, ושראה אותה במפגשים עם חברים. הוא לא התוודא שהשיחות שהוא מנהל איתה הן אישיות, והתעקש ש-90% מהן בענייני עבודה. נפגעתי מאוד, ובמהלך השיחה הוא העלה את נושא החתונה, שמבחינתו זה האישו. בחודש האחרון הוא חושב על העתיד, והוא יודע שאני מצפה להצעה, והוא מאוד נלחץ מזה. הוא אומנם הלך לחפש טבעות, ובדק מחירים, אבל מחכה לרגע בו ירגיש לו מושלם. הוא רצה מאוד לעשות זאת באותו היום של המשבר, ומשום מה הוא לא יכל, והוא מצטער. מצידי נפגעתי כי ברגע שבו הוא מרגיש שהוא מאבד אותי הוא אמור להבין שאני האחת - הרי הוא העלה את הנושא! אמרתי שאם הוא לא יכול להתחייב אלי, אז עלינו להיפרד. הוא ביקש עוד שבוע, וגם לילה לישון על זה. לא הסכמתי, והוא הסכים להתחתן - אבל זה נאמר רק כדי להרגיע אותי (שוחחנו על זה יום למחרת, אמרתי לו שאני מרגישה שהוא לא אמיתי, ומרגישה שאנו בתהליך של פרידה). מה עליי לעשות? אני יודעת שבכל הקשור לחיים האישיים הוא מאוד נלחץ, נלחץ להכיר לי את ההורים, נלחץ לעבור לגור ביחד, נלחץ מחתונה וילדים. אני לא יודעת אם הלחץ הוא כיוון שהוא לא סגור עלי, או בגלל סיבות אישיות שלו. ידוע לי שקשה לו להתמודד עם עניינים אישים, בעבר לא אחת היו לו התקפי חרדה ברגעי משבר איתי. אני רוצה להתחתן, ומאוד אוהבת אותו, אנחנו כמעט 3 שנים ביחד, כולם מצפים ושואלים. מה עלי לעשות? כמה זמן לתת לו? האם להזכיר לו שהבטיח לקבל החלטה בקרוב? איך אני יכולה לסייע עם הלחץ שלו? במעבר לגור ביחד אני עשיתי הכל, והוא היה פאסיבי, אבל כאן זו החלטה שהוא צריך לקבל. אשמח לעזרתך.

לילי יקרה,
בודאי שהוא נלחץ. כי את מלחיצה אותו. את אומרת לו "או שאתה מציע לי נישואים, או שאני עוזבת אותך", ואחר-כך מתפלאה שזה נראה לך כאילו הוא עושה זאת מפחד. בודאי שהוא עושה זאת מפחד. הרי הפחדת אותו רגע קודם. בתנאים אחרים הוא היה אולי עושה זאת ברוח טובה, אבל לא היתה לך סבלנות.אני מבין את הפגיעה שלך, שבגללה הלחצת אותו. אבל לו הוא היה אומר לך: "אם את לא מפסיקה להלחיץ אותי, אני נפרד ממך" היית עוזבת אותו באותו הרגע. כי אם הוא מאיים בפרידה, אז אולי את לא חשובה לו מספיק. מתחרטת אולי חודש אחרי, אבל עוזבת באותו הרגע. הוא לא עשה זאת כשאיימת עליו, אלא נלחם על להישאר איתך. אבל את מתקשה לראות את החלק הטוב שבו, ועסוקה בפגיעה שלך. זו דרך בטוחה להמשך של נדנדת הרגישות והפגיעות, והפרידות והאיומים בפרידות, שגם לך יש חלק חשוב בה. לכן אני מחזיר אותך שוב אל מכתבי הראשון. קראי שוב את הפיסקה הראשונה בתשובתי הראשונה, ותראי עד כמה אתם, ובכלל זה את, חוזרים על אותו דפוס התנהגות, ובעיקר חזרי אל הפיסקה השנייה. יש לשניכם דרך חשובה לעשות כדי להגיע לזוגיות שתהיה יציבה מספיק כדי שתוכלו לסמוך עליה. עזרה מקצועית תועיל לכם מאד. אתם לא הזוג הצעיר הראשון שעושה זאת, וגם לא האחרון. קראי בבקשה אתהמאמר הזה.