חוסר אמון בזוגיות: יעוץ והכוונה

שלום,
בן זוגי ואני נמצאים במערכת יחסים של 10 חודשים, הוא בן 39 ואני בת 31. מההתחלה הקשר היה אינטנסיבי אך מאד טוב, מהשבוע הראשון של ההכרות בילינו את סופי השבוע ביחד ונפגשנו תדיר, לאחר זמן לא רב עברתי לגור אצלו, לא היתה הצעה רשמית שלו הדברים פשוט התגלגלו כך. ביום שישי האחרון גיליתי שהייתה לו התכתבות עם בחורה שהוא פגש לפני 4 שנים ולטענתו שכבו פעמיים כאשר הפעם האחרונה היתה ב2012 הרבה לפני שנפגשנו. ההתכתבות כוללת בעיקר מהצד שלה דברי זימה ואת העניין שלה בו (גם לה יש בן זוג שהיא לא מרוצה ממנו ובעבר שמעתי עליה כבר בהקשר הזה) מסתבר אחרי שהוא שיקר בעניין כאשר עימתתי אותו עם ההתכתבות שהיא היתה אצלו בשישי אחד ככל הנראה כאשר הוא אמר לי שהוא לא מרגיש טוב ולכן נפגשנו רק בשבת. הוא טוען בתוקף שלא היה בנינם קשר מיני, היא ניסתה והוא הדף אותה, לאחר מכן הוא גם כתב לה הודעה שמוכיחה שהם לא שכבו (האמון שלי כרגע הוא אפס אז אני לא מאמינה במאה אחוז אולי הוא דיבר איתה לפני כן והם סיכמו אבל זה נראה אמין בכל מקרה אני מנסה להאמין שסקס לא היה) ביולי האחרון הם נפגשו והוא שיקר לגבי זה, הוא טוען שהוא ידע שאני אקח את קשה ושהוא רצה לעזור לה כי היא היתה נסערת וכו'. חשוב מאד לציין שאני תמיד על המשמר ולא באגרסיביות כיוון שעברתי משהו דומה עם בן זוג קודם, ואבי בגד באמי ומסביבי מספיק אנשים קרובים לכן אני לא שאננה ולמרות שאני נותנת המון ספייס ולא מחטטת עדיין מאוד מאוד מאוד הופתעתי, הקשר בינינו היה מצויין אהבה מאוד מאוד גדולה ותקשורת מאוד טובה, בסופו של דבר הוא טוען שזה מאוד החמיא לו שהיא היתה מעוניינת בו ושהוא היה אדיוט שנתן לזה להמשך אבל הוא נתן לזה חשיבות אפסית, במקרים אחרים אגב כאשר אקסית ביקשה להפגש הוא לא הסתיר ואף התייעץ עמי.יש לציין שבן זוגי אדם מאוד אטרקטיבי סוג של זכר אלפא אין ספק, אני בעצמי בחורה משכילה נאה וגברים רבים מתעניינים בי.הוא היה מאוד נסער והתחנן שאתן לזה עוד צ'אנס ואני התרצתי בסוף. קשה לי מאוד כמובן ואני מרגישה מדוכדכת מאוד רוב היום אבל מתפקדת בסה"כ. כשהסכמתי לחזור אמרתי לו שאני לא רוצה לדבר על זה יותר אבל אם אני חוזרת ודבר כזה או אפילו פחות חוזר על עצמו אני עוזבת במהירות האור, הפחדים שלי הם שלמרות ששמתי לו כעת גבולות ברורים שהדבר ישנה וברור לי שאין דרך לצפות את העתיד אבל ממצב שבו הייתי בטוחה שנתחתן ממש בקרוב ונכנס להריון בשנה הקרובה אני כרגע רוצה לדחות את זה כמה שיותר, איך אני מתגברת על זה ואיך אנחנו מתגברים על זה יחד, האם יש סיכוי בכלל לקשר הזה כיוון שזה נשמע לי משהו שגבר עושה אחרי קשר ממושך כאשר יש ילדים וקשיים בזוגיות והרי הזוגיות שלנו היתה ממש מושלמת גם בעיניו לפחות כך הרגשתי והוא טען כל הזמן ועדיין ונראה לי שאם זה קורה ככ מוקדם בקשר זה משהו מאוד קשה שצריך לשקול אולי טוב יותר. בנוסף אני חוששת שיש לו קושי בקבלת החלטות אולי הוא כאילו מקווה שאכנס להריון במקרה וגם העובדה שלא הציע ממש רשמית שאגור איתו כאילו שהוא מחכה שהחיים יחליטו בשבילו ואז יפסיק עם הבולשיט.תודה

שרה יקרה,
כפי שאני מבין, יש בך רגישות מובנית וחוסר אמון יסודי בנושא הזה. כפי שאת מבינה, יש בזה טוב (כי את עומדת על המשמר כדי שלא להיפגע), ויש בזה לא טוב (כי קשה לקיים זוגיות נינוחה כאשר את על המשמר, וכי גם סימנים שאינם בטוחים ובדוקים מרגישים מאד רע, וכל זה פוגם ביחסים גם לך וגם לו).השילוב הזה, של הרגישות שלך ושל האטרקטיביות והדומננטיות שלו הופך את המערכת ללא קלה. אם אתם באמת רוצים להיות ביחד, ואם זה חשוב לכם מכל בחינה אחרת מעבר לנושא הזה, אולי כדאי שתבחנו את האפשרות ללכת לייעוץ זוגי כדי ללמוד לרכוש אמון וסובלנות גם יחד, וללמוד לחיות עם הרבה פחות חששות זה מזה (כן, גם הוא מהפחדים שלך). ראי בבקשה את הדף שלי עלייעוץ זוגי לזוגות בתחילת הדרך.