חוסר אמון באנשים: נקודת מבט רחבה

ד"ר שלום.לפני הכל אני בן 19, חברתי לשעבר בת 18.כתבתי לך ממזמן על בעייה שהייתה לי עם החברה שהייתה לי בזמנו, שהיא התייחסה אליי כמו אל זבל ורצתה שאני אהיה רע אליה כל הזמן. הבעייה נמשכה זמן רב, והגיעה למצבים שהיא אפילו רצתה שאני אזרוק אותה רק בשביל שהיא תבין מה זה להיות בלעדיי וכל מיני שטויות כאלה ואחרות. עכשיו אני, שזה לא היה הקשר הרציני הראשון שלי (אבל שלה כן), נמאס לי בשלב מסויים מהשטויות הילדותיות האלה ודבר הוביל למשנהו ונפרדנו. (יש להוסיף שמה ששבר את גב הגמל זה שהיא נסעה לחו"ל והשתכרה שם עם חצי עולם, מה שגרם לי לפקפק בנאמנות שלה אליי באופן מוחלט.)זה היה לפני חודש וחצי. מאז ניסיתי להמשיך (יש להוסיף שבגלל שהיה לי כל כך אכפת ממנה היה לי ממש קשה להיפרד ממנה), והתחלתי ללכת למועדונים וכדו', בשביל לנסות למצוא את הצדדים החיובים בלהיות רווק, משהו שממש לא מתאים לי למען האמת... אז יצאתי שבוע אחרי שבוע ומצאתי מישהי. אז ככה, החיים התחילו להיות יותר ויותר טובים מבחינתי, הביטחון העצמי שלי חזר לאט לאט, וכך גם האגו שלי (שני הדברים שירדו באופן מוחלט מאופן התייחסותה אליי). והיום, בתוך שעה נפלתי חזרה לנקודת ההתחלה. התברר לי שבן דוד שלי, שדרך אגב הוא גם חבר ממש טוב שלי, רוצה אותה, אז אמרתי לו שזה מפריע לי ושזה ממש יפגע בי אם הוא יהיה איתה (יש לציין שהוא היה חבר של החברה הראשונה שלי אחרי שנפרדנו, וגם אז נפגעתי מאוד.)לא עברו 10 דקות ונודע לי משיחת טלפון איתו שהם גם התנשקו. זה שבר אותי לגמרי וניתקתי לו בפנים ואני גם לא מתכוון לשמור איתו על איזשהו סוג של קשר. מייד אחרי זה התעמתתי איתה והיא אמרה לי שזה היה כי היא עצבנית בגללי אחרי שנפרדנו.העצבים שיש לי כלפיה עכשיו הם עוברים כל גבול, דיברתי איתה, צעקתי עליה, הוצאתי עצבים, עזר קצת, אבל אני עדיין מרגיש ממש פגוע ושבור. איך מישהו יכול לעשות לי דבר כזה? איך היא יכלה? אחרי שהייתי הראשון שלה, אחרי שהייתי משהו בשבילה? או שהכל היה שקר אחד גדול? ואיך הוא יכל לעשות לי את זה?! בן דוד שלי? דם מדמי. אני לא יודע מה להרגיש. אני מבולבל, עצבני, ובנוסף להכל אני גם לא יכול להירדם.בתודה מראש על תגובתך, ישראל.

ישראל יקר,
לצערי, למדת בדרך הקשה לא לסמוך על אנשים מסויימים. אבל אני מסייג את זה ואומר שזה על אנשים מסויימים. הצרה היא שתעשה אחר-כך את ההשלכה על כלל האנשים, וזמן ההחלמה שלך יתארך מאד, והבטחון שלך באנשים ירד באופן משמעותי, וחבל. כי בסופו של דבר צריך לזכור שמדובר באנשים מסויימים, מה שלא אומר שכולם כאלה, וגם כי מדובר באנשים בגיל מסויים, ובגילאים האלה, ההורמונים וחוסר הבטחון והעוצמות הרגשיות המיידיים עובדים מהר יותר וחזק יותר מאשר בגילאים מאוחרים יותר. אז הלקח שלמדת נכון לאנשים המסויימים האלה, ובזמן המסויים הזה. בהחלט יכול להיות שאותם אנשים, 10 שנים מאוחר יותר, יתנהגו באופן שונה לחלוטין, או שאנשים אחרים, בזמן הזה ובגיל הזה יתנהגו אחרת.נסה, לכן, למרות הכאב, להסתכל על העולם מנקודת מבט רחבה יותר, ובפתיחות רבה יותר, כי זה יעזור לך לקבל פרופורציה נכונה ולהתנהג נכון יותר בחברה.