זמן להתבגר: מסר חשוב

אוקי שלום אני בגיל 17 וחצי בתיכון.יש לי דיי חברים בשכבה ואני דיי פופולרית אפשר להגיד.בזמן האחרון רכשתי לעצמי דיי הרבה חברים וממש קשה לי לשמור על קשר עם כולם, לקבוע, לדבר וכדומה.. מה שמרחיק אותנו ואני לא רוצה שזה יקרה.הרוב מהחברים הן חברות מאוד טובות שלי ואני מרגישה שאני לא יכולה להיות לבד, אני חייבת להיות מוקפת בהן. אם אני לא רואה אותן יום אחד זה מחרפן אותי ואני כל הזמן רוצה להיפגש איתן...בנוגע לבנים, יש דיי הרבה בנים שרוצים אותי, בוא נגיד ככה. אני אחת שאוהבת לנסות ואני מדברת עם כולם, חלקם בתור ידידים. ויש לי 2 שאלות האחת היא האם זה בסדר שאני מדברת עם כולם כי זה מרגיש לי שאני יוצאת מגעילה ש"מפלרטטת" עם כולם למרות שעם חלקם זה בתור ידידים למרות שאני יודעת שהם לא רוצים אותי בקטע כזה. הם בנים.. מה הם חושבים על זה? מה הם מרגישים?שאלה שנייה, אני לא מרגישה שאני באמת רוצה מישהו, מאוהבת במישהו לאו דווקא מהבנים האלה, פשוט זמן האחרון אני תמיד להיפגש עם חברות שלי ואני ממש אוהבת אותן ומחוברת אליהן. עם בנים כמה שזה עובר ככ קרוב אליי ויש לי 1000 הזדמנויות ורק אני צריכה לבחור, זה פשוט לא הולך.. למה זה קורה? מה עושים? זה אומר משהו?תודה, חן לביא

חן יקרה,
קחי לך את הזמן להתבגר. אמנם הבגרות המינית הולכת ומקדימה, וצעירים מקיימים יחסים אינטימיים בגילאים שהולכים ויורדים, אבל זה לא אומר שכך בהכרח גם הבשלות האישית והחברתית. מה שאת אומרת לי הוא שאת דווקא מבינה את זה, ועדיין לא רוצה להתבגר. את צודקת. הלואי ורבים אחרים היו מחוברים למה שהם רוצים כמוך, ולא רצים קדימה כשהם עוד לא מוכנים.