זכרון סלקטיבי בזוגיות: מה זה אומר?

דר אורן חסון שלוםאני בחורה בת 27 ויש לי חבר בן 34, הייתי רוצה להבין סיטואציה שקוראת ביננו.היות ואני בחורה רציונלית והגיונית עם זיכרון טוב, זוכרת שיחות היטב, סיטואציה מרובות ויכולה להעיד על עצמי שיש גם דברים שאיני שמה לב אילהם לדוגמא: איני זוכרת לבוש שאדם אחר לבש אתמול או שאני יכולה לא לשים לב שמישהו הסתפר אלא אם כן עשה משהו דרסטי או מהפך של ממש.אני רואה דברים אלו כחסרי משמעות כיוון שאני טיפוס שרואה נשמה ורגשות ולא בהכרח שם דגש על חומריות.לפעמים כשאנשים מאושרים רואים עליהם ולזה אני שמה לב או אם מישהו מדוכא או מתוסכל ממשהו אני רואה או מרגישה שמשהו עובר עליו.מאידך קורה לי מצבים עם החבר שהוא לא זוכר שיחות או סיטואציות שקורות ביננו אתן הדגמה פשוטה ממש: מזה כמה חודשים אני לומדת כל יום רביעי מהשעה רבע לחמש וכל שבוע בדרך ללימודים הוא ואני משוחחים כל הדרך, ושמתי לב שכל שבוע הוא שואל אותי מתי מתחיל השיעור שלי וכל שיחה אני זוכרת ופתאום התחלתי להבין שהרי זה מוזר שכל שבוע הוא שואל את אותה שאלה וגם כשאני מתקשרת ואומרת לו שאני בדרך ללימודים הוא מגיב כאילו הזכרתי לו "אהה נכון יום רביעי היום" לפעמים אני מבינה שאכן בורחים לנו הימים אך לשאול מתי אני מתחילה כל פעם זה נראה לי קצת מוגזם.ועכשיו אעבור לדברים היותר משמעותיים בעיניי שיותר מפריעים לי.הוא לא זוכר שיחות שניהלנו וכל פעם שאני מזכירה את אותה שיחה הוא טוען שהוא לא זוכר שדיברנו על זה בכלל ואתה בטח יכול להבין לאיזה מצב מגוחך אני מגיעה עם עצמי שאני זוכרת בברור את השיחה והוא מכחיש אותה לחלוטין וברצוני לציין שהיו הרבה פעמים כאלה ואני לא חושבת שאני לא בסדר כשאני אומרת שזה מפריע ודיי מציג אותי כהוזה כאילו סתם הוצאתי את הנשמה בלהסביר ולדבר ובכלל דבריי נאמרו לשוואהאם הוא משקר? האם זה הגיוני שאדם שיזכור כל דבר בעבודה ישכח כל דבר בנוגע אליי?אולי יש לו בעיית זיכרון? איך מתמודדים עם זה? האם יש צורך לבוא ולהקליט כל דבר על מנת שלא אראה כמגוחכת? האם אדם שיש לו בעיית זיכרון יכול להודות בכך או שגם את זה הוא שוכח?מה אנו כבני אדם באמת זוכרים? האם יכול להיות שהוא שקרן פטלוגי ואני הולכת שולל כל פעם שזה קורה?ומה שגם בין היתר מוזר לי זה שהוא אומר לי שזכור לו שאני מתחילה ללמוד משהו כמו ארבע וחצי אך אם הוא זוכר זאת למה הוא טורח לשאול אותי כל שבוע במשך כמה חודשים???לפעמים אני חושבת 10 פעמים לפני שאני מספרת לו משהו שמפריע לי היות ואני יודעת שהוא יכחיש ששיחה כזאת התקיימה ואף גרוע מזה הוא עוד רב איתי ואומר לי מה זה חשוב לך בכלל שאיני זוכר וזה מרגיז עוד יותר.עניין השעה של הלימודים היא סתם דוגמא פשוטה אך לגבי השיחות או כל מיני אירועים מסויימים אני מרגישה כאילו עושים ממני צחוק כי אני זוכרת שאמרתי והיה חשוב לי לזכור!בבקשה עזור לי להבין את זהשרית

שרית יקרה,
מכתבך כל כך ענייני עד שהוא גם שואל את השאלה, וגם מספק את התשובה. הזכרון שלנו הוא זכרון סלקטיבי. כל אדם זוכר או שוכח עניינים אחרים. מקובל שאשה זוכרת היטב כל פריט לבוש או תסרוקת של אנשים סביבה, ובודאי ששמה לב לשינויים שחלים בהם. אני לא מכיר אותך, אבל אני משוכנע, לפי דברייך, שחברות שלך לא מבינות איך את לא שמה לב לבגדים שלהן או לתסרוקות החדשות שלהן. אולי לפעמים אפילו באות אליך בטענות, או חושבות שהן חשובות לך פחות (ואולי כל החברות שלך כמוך, אבל זה נדיר). יש לך זכרון סלקטיבי. נדיר יותר שגברים זוכרים פרטים מסוג זה, אבל יש גברים כאלה.מצד שני, את זוכרת היטב שיחות ויחסים. גם אלה פרטים שאם נעשה הכללה, גברים זוכרים פחות. ממש כשם שאת זוכרת פחות עניינים של לבוש. לך הם לא חשובים, לאנשים אחרים הם חשובים מאד. אבל את בנויה לחשוב אחרת. גברים, שוב – ככלל, כי תמיד תמצאי חריגים, זוכרים פחות את התכנים של שיחות, ושמים לב פחות לשינויים במצבי רוח של בנות זוגם. לעומת זאת, הם זוכרים כל תוצאת כדורגל מלפני 25 שנה, או חידוש בתחום האלקטרוני, או כמה השתנתה הבורסה לפני חמישה וחצי חודשים. זכרון סלקטיבי. שום דבר נגדך. זה לא אומר שהוא חושב שאת לא חשובה. הוא רק יודע שהכל בסדר, ושאין מה לדאוג, ולכן אין צורך להכנס לפרטים.בגדול, הכל בסדר. בגדול, הוא פשוט חושב אחרת ממך.