זכות תגובה בפורום

אינני קשורה או מכירה את מי שרשם את ההודעה מספר הודעות למטה.אך קראתי את תשובתך, ובד"כ כאחת שנפעמת מתשובותיך הופתעתי...אותה בחורה אומרת ואני מצטטת"הוא גםדרשממני להפסיק כל טיפול תרופתי או פסיכולוגי אם אנחנו יחד."ובעצתך אתה אומר:"ייתכן שזה מוקדם מדי בשבילכם, כי אתם רק חצי שנה ביחד, אבל נראה לישאתם זקוקיםליעוץ זוגיכדי ללמוד להתמודד עם הקשיים שלכם."בתור פסיכולוג שנותם עצות פרקטיות כמובן שעצתך אינה פרקטית ואף משתמע מתשובתך שלא ממש התייחסת לדברי אותה בחורהקצת מאוכזבת... אשמח אם תאיר את עינישנה טוב...שרון

שרון יקרה,
אני מציע שנשאיר את זכות התגובה לזו שפנתה אלי, כדי לראות אם היא מרגישה שקבלה תשובה לשאלתה או לא.

שלום רב,
קיבלתי את תשובתך והארת לי נקודה חשובה מאוד. אשר שמתי לב אליה. אני כרגע לא מוותרת על הבן זוג ומקווה שנלמד אחד את השני. שנינו מאמינים ומנסים לתקן....לא ליפול לדברים שהרסו בעבר או יהרסו לנו את הקשר... ואנו כבר מכירים אותם. הוא קצת קיבל בשוק את העבודה שהבת זוג שלו (אני-29 הוא-33) על "כדורים" מה גם שלתפיסת עולמו אינו מאמין בכך וטוען כי ניתן להתמודד לבד, כדורים מביאים ל"חירפון" כללי והם מנתקים מהמודעות. אבל אנחנו אנשים משתנים ולא תקועים.הוא העריך את זה שדיברתי אמת. גם לי הכדורים שהם חדשים יחסית עושים תסמינים פיזיים לא קלים ואני קצת יותר מעופפת. רגשית: דיברתי איתו על הענין שהוא חייב לבוא לקראתי אפילו בעצות פרקטיות בנושאי מתן יותר אמפתיה, ביטחון בקשר וכו' והוא הביע את נכונותו להיות איתי,הוא מקשיב. וביחד- על אף הבעיות שלי, שלו, של שנינו בזוגיות. אנחנו לא דופקים את הראש בקיר אלא מנסים לאהוב טוב. היחסים בינינו לא קלים. אבל אני לא נושאת את כל האחריות עלי (פחד מנטישה, תלות וכו') ומנסה לראות הגיוני הכל. אולי זה יוצא לי לאחר מעשה אבל אני שמה לב לתבניות וכו'. ואני רואה את זה כך שגם מהמשברים שלי סה"כ אני יוצאת יותר מלומדת ומבינה על החיים. בכל מקרה, אולי אני חלשה מעט. אני מקווה להיות יותר חזקה, גם ביחד איתו. ואני אוהבת וגם הוא.

בין יקרה,
בשביל זה חידדתי לך את האופציות. אני שמח שאת שקולה מספיק כדי להחליט את מה שהחלטת, ושבן זוגך היה מוכן להיפתח כדי להקשיב. בהצלחה!