זוגיות קלה: מהו המאמץ שלך?

שלום רב,
אני בת 29 מנסה כבר שנים ליצור זוגיות יציבה אוהבת ומתמשכת אך לא מצליחה.המערכות יחסים שלי החזיקו מעמד כמה חודשים בזכות משיכה מינית בעיקר.שאלתי את עצמי לאחרונה מדוע. והתשובות שהיו: כי זה נטל, צריך לעבוד קשה, אני לא בנויה ל"ביחד", לא אוהבת לשתף. גם עם חברות אני מרגישה כך. שאני צריכה להתעלות מעל עצמי כדי לשתף אותן בחויות האישיות שלי או לעשות משהו למענן. כלומר אני חושבת שאם אין את הביחד עם החברות אז איך יהיה עם בן זוג?יש לי מלא חברות אך רובן חברות למפגשים חברתיים אולי רק אחת בקושי חברה קרובה. לאחרונה ניסיתי לשתף בענייני ובקשיי אך הרגשתי שאני מהווה עבורה נטל רגשי כי גם היא לא פחות נמצאת במצבי(כלמור רווקה כמוני).אני מאוד רגישה לצד השני ובכלל רגישה לסביבה וכדי להימנע מאי נעימויות, פחות משתפת ואומרת מה אני רוצה. וגם אם אני מודעת לכך ומנסה לפרוץ את המחסומיםזה לא הולך קל ואז אני ושב חוזרת לעמדת "המנוחה" שלי.אז לאור תיאור קצר עליי. האם יש סיכוי שארצה באמת זוגיות?אני רוצה זוגיות אמיתית אך עייפה מליצור אותה.אני רוצה שהיא תזרום.איך עושים זאת? איך יוצרים את הרצון ל"ביחד"?תודהאולי

אולי יקרה,
את רוצה זוגיות שתהיה לך טובה מבלי "להתאמץ". והשאלה היא בעיקר לא אם זה אפשרי, אלא מהו "מאמץ" עבורך. אני מתרשם שיש לך הרבה רצון טוב, אבל גם שאת פגיעה, וככל שאת נמנעת זמן רב יותר מעימותים כך את מרגישה יותר שהזוגיות הופכת לך לנטל. כי את מקבלת בה פחות ופחות את מה שאת רוצה. בעיקר - כי את נמנעת מלומר.דיאלוג כזה הוא לא פשוט, כי הוא דורש נתינת אמון. כי הוא דורש שיהיה לך טוב לתת, וכי תרגישי טוב עם זה, אבל גם שיהיה לך ביטחון שאת גם מקבלת הרבה בזוגיות. אולי לא אחד לאחד, אבל בסך הכל, וללא עשיית חשבונות. ובשביל זה צריך לרצות את הצד השני, לסמוך על זה שהוא רוצה אותך (וזה אולי הכי קשה), ומישהו שיידע לחשוש פחות ולא לבנות חומות עם כל חשש לאי הסכמה.האם את צריכה "ליווי" מקצועי? כלומר, ללכת לטיפול פרטני תוך כדי יצירת קשרים, כדי לדבר, כדי להעלות את הפחדים והחרדות והקשיים שלך תוך כדי, וכדי להתנהל נכון יותר תוך כדי זה? אולי. אני עושה זאת עם גברים ונשים שמחפשים זוגיות, וזה תהליך שלומדים אותו. ייתכן שאת צריכה קצת מזל להגיע לזוגיות שבה זה יהיה קל יותר. אבל אם תהיי בזוגיות שאת לא רוצה להפסיד וחוששת מעצמך, אולי כדאי שתלכי לייעוץ, ולהיעזר בו.

תודה רבה!העניין הוא שעברתי די הרבה טיפולים , כמו טיפול דינאמי, קוגנטיבי דמיון מודרך וגם אימון אישי והעזרה לא מחזיקה מעמד להרבה זמן...אז רציתי לדעת במה שונה היעוץ זוגי משאר הטיפולים הנ"ל? האם יש כלים ישומיים או שגם דיבורים על העבר?מהו טווח הזמן שלוקח לאדם באמת ליישם את הנלמד ולשמר אותו? האם מדובר בכמה מפגשים או בכמה חודשים/שנים?במה זה תלוי?אשמח להבהרהאולי

אולי יקרה,
שאלת שאלה טובה וחשובה. אני לא יודע במה בדיוק עסקו הטיפולים שאליהם הלכת, אבל סביר להניח שהם סייעו לך למודעות, ואולי להתגבר על חרדות וקשיים חברתיים מסויימים. ואם את כותבת שהעזרה לא מחזיקה מעמד להרבה זמן, אז אולי את זקוקה להמשיך איתה כדי שזה יחזיק מעמד. ושוב, אני אומר זאת מבלי לדעת מה באמת הסיבות לכך.את שואלת על יעוץ זוגי, אבל אני מניח שאת מתכוונת לפגישות שלך לבדך בהקשר של זוגיות מתהווה. יש אלמנטים שונים שמתחברים לזה, חלקם קשורים לחרדות ולתפיסות מוקדמות שעלולות לפגום בנכונות להכנס לזוגיות שלמים יותר, מעשית ורגשית, וחלקם קשורים לתקשורת זוגית. "דיבורים על העבר" יהיו רלוונטים אולי בהקשר של חרדות והתנסויות שמשפיעות על ההווה, אבל כנראה שלא מעבר לכך.