זוגיות: מה נכון עבורך?

אני ובעלי בתחילת שנות ה- 30 ואנחנו יחד כבר מעל 15 שנה...... נשואים כבר 9 שנים עם 2 ילדים. יש לציין שאין לנו ניסיון עם אחרים.איך אני יודעת אם אני באמת אוהבת את בעלי? בגדול אני לא מסוגלת לתאר לעצמי את החיים בלעדיו אני מרגישה שאני אוהבת אותו, אבל לא מעריצה אותו.אני דורשת ממנו השתתפות מלאה בגידול הילדים, בבית ובכלל.אם זאת, השיגרה..... לא יוצא לנו לבלות הרבה יחד (מחוץ לבית), לא יוצא לנו לדבר יותר מידי, יש לנו חילוקי דעות לגבי חינוך הילדים (אנחנו בייעוץ פסיכולוג ילדים בניגוד לרצונו), יש לי תחושות כל הזמן כי אני יותר טובה ממנו ויכולתי למצוא משהו יותר חכם - אבל לא בטוח שיותר אוהב...., לגבי הסקס - היו עליות ומורדות בשנה האחרונה יש שיפור בממוצע של פעם בשבוע ובהנאה גדולה (בזכותי אני חושבת) וחילוקי הדיעות שלנו רבים - לרוב עושים מה שאני רוצה (הוא מעדיף לוותר ולא לשמוע את הצעקות/בכי וכו' שלי).עכשיו השאלה למה אני מעלה את זה? סתם! עודף זמן ושעמום בעבודה.זו אהבה? הרגל? שגרה? מה?

יש לי חברה ושנינו בני 14 . אבל יש לי בעיה איתה, כי היא לקחה ממני הפסקה ואכשיו היא כל הזמן רוצה מכל מיני סיבות שאני יקנה בא כשהיא הולכת ושמה ידיים על ילדים בגילנו ואחר כך היא מסתכלת אלי ושואלת את אחד הידידות שלה באיזה מבט הסתכלתי ואיך הגבתי לזה וזה מעבן כאילו עם רוצה משהו שתבוא ותגיד כי היא מתנהגת כמו ילדה קטנה. ובזמן האחרון גם אני נורא רוצה להיפרד ממנה רק שהיא עוד חושבת מה לעשות עם להיפרד ממני או לחזור אלי ולחזק את הקשר בינינו. אני חושב שאני זה שצריך להפרד ממנה בשביל להרגיע אותה קצת כי לפי דעתי היא יותר מדי זמן שיחקה בי ואני לא מקבל את זה.

קוראת יקרה,
את מנסה להכניס את הזוגיות שלך לכותרת "אהבה", ולבחון אותה אם היא מתאימה לכותרת הזו, כדי לדעת אם את בסדר, ואם הצלחת בחיים. העניין הוא שאין לכך תבנית אחת. יש כאלה שהאהבה שלהם קלה יותר ורכה יותר, יש כאלה שהיא סוערת להם ומגיעה לשיאים מחד, ולנפילות קשות מאידך, ויש כאלה שהיא זורמת על מי מנוחות, ללא שיאים וללא נפילות. ממוצע ההרגשה משתנה לא רק מזוג לזוג, אלא גם מבן זוג אחד לאחר בתוך הזוג, וכך גם השוֹנוּת (מושג סטטיסטי שמודד את עצמת השינויים מסביב לממוצע). יש ביניכם חילוקי דעות, אין לך את הזוגיות המדהימה שהיית רוצה לראות, את לא מגיעה לשיאים, אבל מצד שני את לא מגיעה לנקודות שפל שאת יכולה לקרוא פה ושם גם כאן בפורום. מה את עושה עם זה? – מאד תלוי באופי שלך. את יכולה להיות מזה מרוצה, ואת יכולה להיות מזה מדוכאת, ולפי זה להחליט אם להשאר שם או לא. את גם יכולה להיות טיפוס מאד מעשי ושאפתן, או טיפוס שנותן לעניינים לזרום סביבו, ולפי זה תחליטי אם את מוכנה להשקיע כדי לשנות, בין אם דרך עימותים במקום שצריך, ובין אם דרך השקעה רגשית שלך, ומאמץ רגשי שלך, או להשאיר את הדברים כפי שהם.אז אני מעדיף שלא להכניס את הדברים לכותרות ומסגרות, אלא לתת לעצמי, וגם לאנשים שאני עובד איתם, לחפש את ההגדרות שלהם, ובעיקר לנסות למצוא מה טוב להם מבלי קשר להגדרות. לא תמיד זה קל, ולא לכל אחד. ולאנשים גמישים, בדרך כלל יותר קל. גם לאלה שאיתם.

מנסה יקר,
היא באמת משחקת בך. זה אומר שהיא כנראה לא החליטה סופית מה היא רוצה, וזה אומר שהיא מנצלת אותך כדי להראות לחברים כמה היא "שווה", ואולי גם למדוד כמה היא חשובה לך, וכל זה יעבוד כל עוד אתה פוחד שהיא תעזוב אותך. אם תפסיק לפחד, המשחקים האלה יפסיקו לעבוד עליך, וגם לה הם ייגמרו. אתה יכול לנסות לא לשים עליה, להתעלם ולהתעסק עם החברים שלך כשהיא עושה לך משחקים, ולראות מה זה יעשה לה. אולי היא תחליט להפסיק את הקשר איתך, ואולי זה דווקא ידליק אותה עליך. או שתחליט להפסיק את הקשר ישר. לפי מה שמתאים לך.