זוגיות לאחר בגידה: מה עושים?

זה סיפור אמיתי וטרי. אני מחפש תשובות ממי שעבר דבר דומה.11 שנים שהיא איתי, הדבר הכי חשוב לי בחיים. בלי לחשוב פעמיים, אמות בשבילה.לא חיפשתי במיוחד. לא פלשתי לפרטיותה. זה היה ב"מסמכים האחרונים", והסתקרנתי לראות מה זה. פתחתי את הסרטונים, וחשכו עיניי. סרטונים בייתיים של בחור ערום, לבד עם עצמו. הוא עשה לעצמו בדיוק את הדברים שהיתה מבקשת ממני לעשות. החוורתי והתחלתי לרעוד. בערב התעמתתי איתה. מה כבר יכלה לעשות, טענה שזה של חברה מהעבודה, שאסור לה לדבר על זה כי זו בחורה נשואה. זה היה נשמע תירוץ מטומטם, אבל מה לעשות, לגיטימי. בד"כ כנות ואמת זה הדבר שהכי מאפיין את הקשר שלנו, אבל משום מה הפעם התעקשתי שתוכיח לי. היא טענה שלא יכולה להתקשר אליה הביתה כשבעלה שם. הצבתי אולטימטום. אמרתי לה שזה או הם או אנחנו, שאני רוצה הוכחה עוד היום, מחר זה כבר מאוחר מדי, לא אוכל להאמין לה, ואחרת - אני מתקשר לבעלה של החברה ומספר לה.בסוף היא נשברה. בקול מתנצל ומתבייש, היא זרקה 2 מילים שהפילו אותי לתהום של הלם, דיכאון וכאב: "זה שלי". התחלתי לשאול שאלות, רציתי לדעת הכל. היא התחננה ובכתה אבל לא ויתרתי. היא סיפרה לי מי זה למרות שלא רצתה. למחרת הכרחתי אותה להתקשר אליו מולי, רציתי לשמוע אותה חותכת את זה.היא הבטיחה שהיתה רק נשיקה אחת, ומאז הם בקשר במיילים והודעות טקסט. לאט לאט זה הפך להיות יותר נועז. הם סיפרו אחד לשני מה הם אוהבים במיטה, שלחו סיפורי פנטזיות, מה היא תעשה לו, מה הוא יעשה לה. בשבועות האחרונים התחילו לשלוח תמונות בפלאפון. היא היתה הולכת לשירותים בעבודה, מתפשטת, ושולחת לו תמונות. זה היה קשר של חצי שנה, אבל בעיקר וירטואלי. דיגיטאלי. אני לא יודע אם להאמין לה. זה באמת כל מה שהיה? הרגשתי חרטה אמיתית, אבל אולי היא חוסכת ממני פרטים שיגרמו לי להיפרד? לטענתה זה לא היה קשור אליו, הוא במקרה היה קרוב אליה. היתה חסרה לה הידיעה שהיא מרגשת מישהו, שיש עוד מישהו שחושב עליה שהיא סקסית, חכמה, מיוחדת. היא אמרה שהיא אוהבת אותי. אני מאמין לה, אבל אני לא בטוח כמה זה כבר שווה עכשיו.אני עדיין אוהב אותה, אבל לעולם לא אוכל לשכוח. זה אומר שגם לא אוכל לסלוח? כבר עברו 48 שעות, סוף שבוע מהגיהנום. אנחנו מדברים ומכבדים אחד את השני. הדבר הכי חזק אצלנו היה הכנות, האמינות. אם זה נשבר, מה כבר נשאר לנו? איך אפשר לשקם? זה בכלל אפשרי? ומה אני עושה איתה עכשיו? בכלל אצליח להיפרד ממנה אם אחליט כך?אני מפחד שלא אצליח לשקם את האמון. אני מפחד שזה יגרום לי לחיות בסבל ובפרנויה. אני יותר מפחד לחיות בלעדיה. לא להתעורר לידה. אני מפחד שאיבדתי את הלגיטימציה לנאמנות שלי כלפיה. אני מחבק אותה ברגע אחד, ורגע אחרי את הכרית, מתייפח. אני רואה את הדמעות שלה ורואה חרטה אמיתית, ואז נזכר בסכין שהיא בעצמה דקרה אותי איתה ישר בלב. מהגב.אשתי שלי, משוש חיי, איך עשית לי את זה?מחפש את האור שיוציא אותי מחוסר ההגיון המטורף הזה.

איזה מקריות ..בדיוק היום ראיתי בתוכנית " זמן מסיטיקה " שאחת מהפאנל אמרה "לעולם אל תגיעו למצב שאתם מוכנים למות בשביל הצד השני כלומר צריך ליצור עולם עם ביטחון נ\משל עצמך ולא להיות תלוי נפשית באדם אחר"גם לי קשה קצת לחשוב על זה כשיש זוגיות אבל כנראה שיש דברים בגוד"ר אורן יענה לך בקרוב , ודאי הוא יאיר את עיניךבהצלחה

ז'אן קלוד יקר,
עברו רק 48 שעות, ומן הסתם עוד לא הספקת לעכל מספיק את הכל. כי אכן, העולם התהפך, ומי שהיתה איתך באש ובמים, כבר לא בדיוק איתך באש ובמים.אם אתה מחפש את האור, ולא את הפרידה המיידית, לכו ליעוץ זוגי. אני יכול לומר לך מנסיון שזה לא ייעלם מהר. האמת היא שזה לא ייעלם אף פעם, כי תמיד תזכור. אבל אפשר לשקם זוגיות לאחר בגידה, ובתנאי שתבררו זאת טוב יותר, וקשה לי לראות אותך עושה זאת שלא בעזרת צד שלישי. אתה כואב מדי, קשיח מדי ולכן שביר מדי מכדי לעבור זאת לבד. לא קל להתגמש כדי לקבל דברים אחרת, והדרך היחידה לעבור את זה ביחד, היא ליצור את הגמישות הזו וללמוד להתחבר ביחד מחדש. ואם תצליחו לעשות זאת, אולי אפילו תהיה לכם זוגיות טובה משהיתה קודם, ובריאה יותר.ישנם שלבים שגם היא תצטרך לעבור, שכן רוב הסיכויים הם שתעביר אותה גהינום דומה לזה שאתה עובר, ומתישהו עלול להימאס לה, והיא תישבר. בדיוק לכן, לא כדאי לכם לעבור את זה לבד, אלא אם אתה רואה את הסוף כבר עכשיו.