זוגיות חדשה: ציפיות ואכזבות

אני וחברי חודשיים יחד ורבים כמעט כל הזמן הריבים הם על טונים שלפעמים לא במקום (טון גבוה מדי) כשאנו רבים אז אנחנו צועקים לפעמים אחד על השני ואני לא יודעת מה לעשות אני מנסה לנקוט עכשיו בדרך אחרת אולי לא לשים לב יותר מדי לדברים הקטנים ולנסות להתפשר . עכשיו הוא הודיע לי שהוא מתכנן לנסוע לתאילנד בהתחלה הוא אמר ל שלושה שבועות חודש ועכשיו הוא רוצה אולי לחודשיים . אני לא מרגישה שהקשר כל כך בטוח בכדי שאני אחכה לו חודשיים שזה בעצם הזמן שאנחנו יחד בו.הוא באמת חשוב לי ואני מניחה שאני לו אם הוא מוכן לעבוד כמו ני על הקשר הזהאני לא יודעת מה לעשות בקשר לנסיעה שלו לתאילנד ומה אני צריכה לדרוש ממנו כי אני מרגישה שאין התחשבות מצידו בקשר לזמן בו הוא רוצה לנסוע ואני לא בטוחה שאני אחכה חודשיים אם בחודשיים שאנו יחד זה לא ממש מסתדר.מה עלי לעשות עם הריבים ?ומה עלי להגיד בקשר לנסיעה.אנא עזור לי

אשה יקרה,
אתם חודשיים ביחד, בסך הכל, וגם אם אתם דלוקים זה על זו, ונמשכים זה לזו בטרוף, עדיין אינכם יכולים לפתח עוצמה רגשית גדולה מספיק הנובעת מבטחון הדדי בזוגיות שלכם, וברצון שלכם להקריב זה לזו את כל מה שאתם יכולים. אתם פשוט עדיין לא שם. יחד עם זה, את רואה בו פוטנציאל טוב כבן זוג קבוע, ולכן האכזבה שלך. אין לך מה לעשות בעניין, ואת לא יכולה לדרוש ממנו. בעיקר לא כשאתם ממילא, ביחסים כל כך טריים, רבים כל הזמן. הקשר ביניכם על כרעי תרנגולת, ואין סיבה שהוא יצפה ממך להשאר נאמנה לו במשך החודשיים הללו. לפיכך, אם הוא החליט לצאת לחודשיים, הוא גם אומר לך אמירה די ברורה, שזה חשוב לו יותר מהקשר איתך, ושתעשי עם זה מה שאת רוצה. אם זה המצב, קחי מהזוגיות הזו את הדברים החשובים שלמדת בה, כמו שאת צריכה ללמוד להתפשר על דברים קטנים, ונצלי את זה בחוכמה בזוגיות הבאה שלך.אגב, אני יוצא מתוך הנחה שהטיול שלו לתאילנד אמור להתקיים בקרוב, כי אם הוא מתכנן אותו לעוד שנתיים, ועד אז תישארו ביחד, גם היחסים ביניכם יהיו אחרים, ואולי כן יוכלו להכיל פרידה.

לפי דעתך קשר של חודשיים שבו רבים כל יום האם כדאי לנסות? או שפשוט אנחנו כנראה לא מדברים באותה שפה... לפעמים התחושה שלי שזה לא שאנחנו רבים על נושא מסויים שאפשר לתקן אלא שפשוט אנחנו לא מדברים באותה שפה הטונים לא במקום הראיה שלי את הדברים שונה משלו . אולי זה חינוך הצורך שלו להיות בשליטה תמידית. התחושה הנוראית שהוא לא מאפשר לי להתבטא, ואם יש לי מה לומר הוא טוען שאני מחנכת אותו וזה כל כך לא נכון פשוט מראה לו צד נוסף בראיה שלו... לפעמים אני מרגישה שיש לו את הדרך שלו ומה שהוא מצפה ממני זה להקשיב ולא להגיב, לשתוק ורק להיות שם. זה משהו שאינני מסוגלת לעשות כי אני מאמינה שבקשר יש שותפות וכל אחד מביע את עמדתו ונותן פרספקטיבה נוספת...ואני מניחה שהוא לא רואה זאת . הוא תמיד מדבר איתי על טונים נכונים ועל הדרך בה אני מדברת ואני שמה לב שזה לא משנה אם אני מדברת חלש יפה או מעט בקול רם שום דבר לא טוב לו. הוא לא באמת רוצה חוות דעת שלי אלא פשוט להקשיב לו. אני נוכחת יש לי דיעות אני לא טיפשה ולא רוצה שישתיקו אותי...לפעמים שאני שמה לב שיש לו גם מידה של אגואיסטיות הוא לא ממש משקיע בנו, באינטימיות שלנו, בקשר הסקס יכל להיות קצר והוא נירדם לאחר מכן, אין לנו שיחות נעימות לרוב זה מה היה לי היום בעבודה תיכנונים למיניהם וזהו. יש לציין שהוא לא מחמיא לי . הרגשה כללית של חוסר ביטחון בקשר.בבקשה תגיד לי מה אתה חושב....

אשה יקרה,
נדמה לי שאם תקראי שוב את מה שאת עצמך כתבת כאן, בעוד חודשיים, לא תביני מה עשית שם. אני כמעט לא בטוח שקראת עכשיו את מה שכתבת (במילים אחרות: את יודעת את כל מה שכתבת, ובכל זאת, מסיבה כלשהי את מסרבת להפנים את זה). יש ביניכם כל כך הרבה קונפליקטים. מצד שני, אני בטוח שיש גם משהו טוב בקשר שלכם, משהו שלא כתבת, וזה אולי משיכה, ואולי סקס, ואולי סיפוק חוסר הבטחון שלך, ודווקא על זה את לא כותבת. אולי דווקא המקום שממנו את כן נמשכת אליו הוא החולשה שלך שעליה קשה לך לכתוב. קראי את מה שאת כתבת וחשבי היטב על מה שכתבת ועל מה שלא כתבת, קראי את מה שכתבתי לך קודם, ועשי זאת כל יום במשך שבוע. אחרי זה אולי תדעי מה לעשות.