זוגיות וכסף: מתי לעצור את התמיכה?

אורן חסוןאני ישראלית לשעבר שמתגוררת בחו"ל מזה מספר שניםבן זוגי (לא ישראלי) נקלע לקשיים כלכליים בעקבות הווירוס ובאופן כללי והזרמתי לו סכומים של אלפי יורו שלקח לי זמן רב לחסוך (אולם אני יכולה לעשות עוד כסף)אני חוששת מאוד שאין לו גב כלכלי לנישואים ועם כל הרצון הטוב זה לא יצליחהחשש שלי הוא שהדבר הזה יימשך עוד כמה שנים ואזרים לו עוד כמה מאות או אלפי יורו עד שאתייאשאני חושבת לסיים את הקשר בגלל מצבו הכלכלי,הוא ואמו חסרי כסף או תמיכה במדינתואיני חוששת להישאר לבד, הייתי רוצה לתת לקשר הזדמנות אבל אולי נתתי כבר יותר מידי הזדמנויות לגבר שאינו מסוגל להחזיק את עצמו כלכליתאני חוששת שיעברו עוד כמה שנים ואשאר בלי עוד כסף בגללו אבל אני גם חוששת לסיים את הקשר מאחר שאני מרגישה חיבה ומחויבות כלפיואני בת 40

מדובר ב 22 אלף יורו שנתתי לו לא כהלוואה אלא כמתנה, נשארתי ממש על היורו האחרוןמדובר בהמון כסףיש לי מזל כנראה שיש לי גישה להרבה כסף אבל אני פשוט לא יודעת מה לעשות, אולי עדיף לסיים את הקשר אתו ולשכוח ממנו לפני ששנינו נפגע יותר מידי?

ישראלית-לשעבר יקרה,
השאלה שלך נוגעת בבחירת אסטרגיית חיים זוגית וכלכלית, כאשר אפשר להסתכל עליהם בנפרד, וכמובן שיש קשר בין השניים. עד כמה הקשר הזה צריך להיות הדוק, זה תלוי בך, ועל זה אולי אנסה להרחיב כאן.מבחינה כלכלית – עושה רושם שאם תמשיכי להזרים אליו כספים, את לוקחת על עצמך סיכונים גבוהים. זה משהו שאולי כדאי להתייעץ ולבדוק, כלומר, אם עסקית זה שווה לך.עיסקית. ואם כן, או אם את מוכנה לקחת את הסיכון הכלכלי – האם את יכולה גם לומר לו – מכאן והלאה, אני שמה אצלך מניות, אני מצפה גם לרווח אם המניות עולות.זה הצד העיסקי. העניין הוא שיש לך בצד זה גם רווחים אישיים, מעצם העובדה שהוא בן הזוג שלך, על הצדדים החיוביים שיש בזה, ושאולי יתקלקלו ואולי לא, פשוט, מעצם העובדה שאתם מערבבים "עסקים" (או הוצאות כלכליות חד צדדיות) ביחסים שלכם.כבת זוג, אני יכול לראות שאת מרגישה מחוייבת כלפיו "בטוב וברע" כאשר הוא ברע. אבל כפי שאני מבין ממך, את גם שואלת את עצמך היכן הגבול, ואולי בעיקר – איך יודעים מתי לעצור?ואני יכול לשאול אותך אם זה ריאלי בכלל לצפות מכם להישאר ביחסים זוגיים, כאשר אתלאממשיכה לתמוך בו כלכלית, ומתאימה את עצמך למה שיש לו, בטוב וברע, ללא שיהיו ציפיות מצידו שתעזרי לו עוד או אכזבה אם לא תעזרי לו, וללא ציפיות ממך לבן זוג שיש לו? – אם זה אפשרי, או לפחות אם זה אפשרי לעוד תקופה שאת יכולה ומוכנה לנסות עד שהוא מתייצב, ברע או בפחות רע או בטוב, אז אולי שווה לך. אבל את צריכה לשקול עם עצמך את כל האפשרויות הנוספות, כבת זוג, כמעט לגמרי בנפרד מהתמיכה הכלכליות שלך בו, או מהעיסקה הכלכלית שתעשו ביניכם.

אורן חסוןתודה על תשובתךכתבתי את השאלה באישון לילה כשאני נתונה בסערת רגשותנבעטתי החוצה מהארץ בצורה אכזרית כשאני חייבת בחובותלא מספיק שעזבתי עוד המשכתי לשלם בט"ל על פי חוק"מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך" לא אעשה לו את מה שהיה שנוא עלי. להפקיר אותו אישית וכלכלית יהיה מעשה אכזרי (כמו שנעשה לי בארץ).סביר להניח שהוא ימשיך לבקש ממני כספים מתוך חוסר ברירה. השאלה כאן היא לא אם אני מסוגלת לסרב לו.הגבר הזה הצליח להניע אותי קדימה ולגרום לי לעבור שינויים אדירים מבלי ללחוץ עלי. הגעתי לדברים שבלעדיו לא הייתי מגיעה אליהם בכלל.אם המצב הכלכלי העולמי הקשה יביא את הקץ על הזוגיות שלנו בעתיד הדחיפה שהוא נתן לי ככל הנראה שווה סכומי עתק של יורו.אם לדוגמה הייתי יכולה להתחיל בתהליך של קניית בית ב 23 אלף יורו שנתתי לו, הייתי נשארת עם בית אבל בלי כל הדברים ששינו אותי לאחר שפגשתי אותו. הוא גרם לי לפתוח את העיניים.עם בית הייתי נשארת עם עיניים סגורות, "ועיניי עיוורים תפקחנה"אם אצטרך בעתיד את הכסף, לדוגמה לטיפול רפואי, פשוט אעשה עוד, מה שהוא כנראה לא מסוגל לעשותמאחר שהכסף זמין עבורי לטווח הרחוק, אקח את הסיכון.למרבה הצער כישוריי לא זכו להכרה במולדת, אך אין כבר מה לעשות בנדון.

ישראלית לשעבר יקרה,
מאד חיובי בעיני שאת יודעת להעריך את מה שקיבלת ממנו, למרות הקשיים ולמרות הנתינה המשמעותית שגם את נדרשת לההייתי שמח להיות בעל הכישורים שלך לעשות כסף... :) אבל העובדה היא שזה נותן לך חופש להחליט מה לעשות, ואם להתאמץ או לא, ונדמה לי שבגלל הכישורים האלה שלך את מדברת יותר על ההשקעה והמאמץ, מאשר על הכסף עצמו, וזו ברכה.נראה לי שאת יודעת לשקול היטב את הסיכויים והסיכונים, וגם להבין שסערת רגשות זה דבר שיכול לקרות מדי פעם, ולדעת לשים אותה בפרופורציה זמן מה לאחר מכן.בהצלחה!ד"ר אורן חסוןמטפל זוגי ואישיאתר הבית של ד"ר חסון:www.orenhasson.com