ויתור על ילדים: למה זה קורה?

דר' חסון שלום רב,כתבתי בעבר ואני כותבת שוב , הפעם אחדד יותר את דבריי כדי להגיע להחלטה סופית, אנא עזור לי אני מרגישה אבודה ולבד.אני נשואה חמש שנים יש לנו תאומים בני שלוש ומהיום שנולדו הכל תחת לחץ , מריבות, והרבה רעש בבית.לפני כן הכל היה קסום ומושלם ובגלל זה אני פשוט אובדת עצות, אולי הכל יגמר בקרוב ויהיה טוב אבל הבעייה שהסבל הזה כבר שלוש שנים.אנו (יותר אני) מעוניינים להתגרש אך הבעייה שהוא לא מוכן "לוותר על הילדים" אני יודעת שהכל בידיים שלי אבל אין לי את הכוחות למשפטים , עו"ד, רכוש, מזונות וכו' .איך עוברים את זה?אם הייתי יודעת שאני עכשיו אחרי הכל הייתי מתגרשת בכייף אבל אני רק חושבת מה עלי לעבור אני כבר מרגישה שאני מתמוטטת.האם כדאי בכלל להתגרש או לחכות שאולי עוד קצת זמן ויהיה בסדר?"בעלי" לא מוכן לגשת ליעוץ וזה מאכזהב אותי מאוד.אנא ד'ר עזור לי בהקדם כדי שאצא מהמחשבות הנוראיות האלו.

אלמונית יקרה,
האמת? זה קצת מוזר בעיני העניין הזה. למה הוא צריך לוותר על הילדים? למה את צריכה לוותר על הילדים? למה שלא תמשיכו לגדל אותם שניכם, כל אחד בביתו, למשל במשמורת משותפת? האם בגלל שאת רוצה לפגוע בו? האם הוא רוצה את הילדים כדי לפגוע בך? האם יש קשר בין האחריות לבין דמי מזונות ולכן המאבק המשפטי?איך שלא תסובבי את זה, תחשבי היטב אם 'ויתור על הילדים' אינו אלא חלק ממאבק כוחות שלכם, שהילדים אינם אלא כלי משחק בו. אם זה המצב, יכול להיות ש'משמורת משותפת' שהוא לא יוכל לעמוד בה, ממילא תגרום לכך שהילדים יהיו אצלך יותר, אבל אולי יתנו לילדים הרגשה שבכל זאת יש להם אבא, וגם זה חשוב.לילדים.ויכול להיות גם שאם תדברי איתו על משמורת משותפת, וכשהוא יבין שגם לו יש אחריות שהיא כוללת חצי מהשבוע עם הילדים על חשבון עבודה ובילויים, הוא ירצה ללכת איתך ליעוץ זוגי כדי לפתור את זה אחרת. סתם ניחוש.