התרחקות מבן/בת זוג: מה לעשות?

ד"ר חסון שלום.
נשואים+ילדים בשנות הארבעים לחיינו, בשנים האחרונות חלה התרחקות ביחסים בעיקר מצידה,עד שלאחרונה (חצי שנה) ביקשה שנפסיק לקיים יחסי מין כלל, כל הצעותיי לטיפול זוגי או מיני נדחו בטענה שהיא עדיין לא שם, ושאם כבר תחליט ללכת אז תתחיל בטיפול אישי לפני הזוגי, חשוב לי לציין שאני מאוד מעורב בטיפול בילדים והבית ובאמת משתדל המון לדאוג לה לילדים וכל מה שצריך לעשות בבית, אני מאוד מתקשה להבין מדוע לא מעוניינת שנעבוד על הזוגיות שלנו ולשפר דברים שאולי זקוקים לטיפול שאולי יעזור.
חוסר רצונה באינטימיות ומגע מאוד חסר לי ואני מתחיל לשאול את עצמי האם להרים ידיים ולוותר, כי אולי המצב הזה עלול להימשך ככה עוד מספר שנים? ניסיתי להסביר לה עד כמה הדבר פוגע בזוגיות שלנו וגורם לי להיסגר ולהיפגע, אולם אני מרגיש שזה כמו לדבר עם קיר, בשנים האחרונות אני חש שהיא הפכה ליותר ויותר אגואיסטית וקרה(במיוחד לאחר הולדת הילדים), מרגיש שאין לי שום שליטה על המצב ושאני כאילו במצב המתנה. מה אתה ממליץ ל לעשות?
מאוד מעוניין לתקן ולהחיות את הזוגיות אולם זקוקים לכך שניים והיא בהחלט הבהירה שהיא לא מעוניינת כרגע להשקיע בכך.
מצד אחד אני רוצה לתת את הזמן ולהיות סבלני, מצד שני אני רואה איך חיי חולפים ללא אהבה וזוגיות כמו שאני רוצה.
מרגיש שאני בצומת ומאוד קשה לי לבחור ( מה יהיה הכי טוב לי בעתיד) וכמובן שיש את השיקולים של טובת הילדים ושיקול כלכלי בפירוק החבילה.

יאיר יקר,
אתה צודק בהבנה שלך שאתם זקוקים לטיפול זוגי. אני לא יכול לדעת מה עובר בראשה, ומדוע הריחוק המשמעותי הזה שלה ממך. האם הצטברו אצלה כעסים, והיא "מענישה" אותך, לכאורה (כשהיא נענשת בעצם לא פחות)? האם היא בוחנת בינה לבינה אפשרויות אחרות, ולוקחת לעצמה פסק זמן ולא רוצה שתפריע לה בו? (כלומר, שלא תחדיר רגשי אשם, או טענות אחרות ונימוקים אחרים, רציונליים או רגשיים, שיפריעו לה לעשות את השיקולים שהיא רוצה לעשות, או לאסוף את הכוח למה שהיא כבר די גמרה אומר בליבה לעשות)כרגע אתה באמת בצומת. אני לא יודע מהי מידת אחריותך להתלבטות שלה, אבל עושה רושם שהיא מתלבטת. יתכן שהיא תחליט לחזור אל הזוגיות בעוד זמן מה, ויתכן שהיא תגיע אליך עם החלטה שהיא רוצה להיפרד. העניין הוא שאתה רוצה איזו שהיא מידה של שליטה על התהליך. אם היא לא רוצה ללכת לטיפול זוגי, הייתי ממליץ לך מאד ללכת לבדך - מתוך יידוע שלה שזה מה שאתה עושה, ושהיא מוזמנת להצטרף בכל רגע שתרצה. עם ההצהרה שמאד חשוב לך הקשר הזה, ולכן שאתה מנסה ללמוד בעצמך מה נכון לעשות כדי לקדם ולשקם את הקשר. סביר להניח שזה ייטע בה מידה מסויימת של רגשי אשם, וזה בסדר. זה אולי ישאיר אותה איתך בסופו של דבר. ואת היתר, תעבד בטיפול.