התפרצויות זעם בזוגיות: מה לעשות?

שלום
ד"ר חסוןאני וחברי בני 26, 28. ביחד כבר 3 שנים. גרים ביחד שנהאני מאוד אוהבת אותו, אבל:יש לו מצבי רוח משתנים. כשהוא במצב רוח טוב אז הוא אדם שכיף להיות לידו אבלכשמשהו משתבש או בעבודה או אני לא עשיתי משהו שהוא רצה או כל דבר אחר אז הוא נהייה ממורמר, ביקרתי, כועס, מתחיל להגיד מילים שגורמות לי לצמרמורת כמו: מי את בכלל, תאופי מכן, תשבי בשקט, תסתמי, את לא מבינה כלום, מתומתמת ועוד ועוד ועוד.אני אף פעם לא משתמשת במילים כאלה, אני מאוד מאמינה בלריב נכון בלי צעקות וקללות, ותמיד מנסה להרגיע אותו ולדובב לשיחה. הוא אומר שנמעס לו מ"הפסיכולוגיות" שלי .בעיקבות זה נפרדנו מספר פעמים אבל כל פעם חוזרים כי הוא יודע להתנצל ומבטיח הבטחות. אבל אחרי חודש, חודשיים הכל חוזר.אני כל כך מבולבלת, כל פעם רוצה להאמין לו מחדש, מרגישה שכבר עברתי את כל הקווים האדומים של עצמי.בעבר שכנעתי אותו ללכת לפסיכולוג. הוא היה פעמיים והפסיכולוג אמר לו שזה בסדר לכעוס וזה בסדר התפרצויות זעם.שאלתי: האם ניתן לרסן את התנהגותו בצורה כלשהי?אני מפחדת שבעתיד אם נתחתן ויהיו ילדים הוא יתנהג אלי בצורה עוד יותר מגעילה.תודה רבהמורן

מורן יקרה,
חבל לי כשפסיכולוג אומר שזה בסדר לכעוס וזה בסדר התפרצויות זעם. זה אולי בסדר לאדם עצמו, ויש תפקיד לכעס, ובתנאים קיצוניים אפילו יש צורך בהתפרצות זעם, אבל זה מאד לא בסדר לבני זוגם של אנשים שנוטים להתפרצויות זעם, ולכן בעקיפין זה יכול להזיק גם למי שנוטה לכך עצמו. זוגות רבים מגיעים לסיום הקשר בשל התפרצויות זעם של אחד הצדדים או של שניהם.אני חושב שמוטב שתלכו ליעוץ זוגי, ולא לטיפול פסיכולוגי אישי. אם לא תעשו את זה, אני חושש שהוא רק קיבל חיזוק מהפסיכולוג שלו, וימשיך להיות אגוצנטרי, ובלתי מתחשב ברגשותייך.