התעקשות בזוגיות: מתי כדאי לוותר?

סיפרתי לך על הפסיכולוגית, שטוענת שאני מטריד אותה ומאיים עליה באינטרנט.כמו שהצעת - אני מניח לה.אבל אני רוצה לשאול אותך:יש המון סיפורים מהמציאות, שבהם הגבר חיזר אחרי האישה - והיא לא רצתה ולא רצתה - עד שבסוף כן רצתה...אני אישית מכיר סיפור כזה שהסתיים בנישואים מאושרים.ובטח יש עוד מקרים כאלו.אם כך, מתי אוכל לדעת שהאישה באמת באמת לא מעוניינת ודעתה איתנה,לעומת מקרה בו היא כרגע לא רוצה, אך דעתה יכולה להשתנות?.יש דרך לדעת זאת?.איך להבדיל בין המקרים?אני יודע שזו שאלה לא פשוטה.

ע"ה יקר,
נכון. יש מקרים שבהם הגבר התעקש כשהאשה לא רצתה, והם נסתיימו טוב. אבל... אלו הם מקרים שבהם היתה בדרך כלל הכרות קרובה ואישית של בני הזוג בתהליך הזה (ואפילו התעקשות להיפגש שוב לאחר מפגש מקרי או לא מקרי בפאב או לכוס קפה, יש בה יותר הכרות ופחות מטענים מאשר לפסיכולוגית הזו יש כלפיך). כאן, אתה מדבר על מישהי שאתה לא מכיר באופן אישי, שהיא לא מכירה אותך ושהמעט שהיא כן מכירה מאיים עליה והיא לא מעוניינת בו, שאתה לא יודע אם יש לה זוגיות משלה או לא, ושאמרה לך שהיא לא רוצה איתך קשר. ושאתה לא סומך על שיקול דעתה שהיא יודעת למה. במקרה הזה, כל מידע נוסף שאתה תדע עליה יהיה מתוך מעקב אישי אחריה, שעצם קיומו הוא בעייתי, ואם היא תדע שזה מה שקורה, בודאי שתראה זאת כחדירה לפרטיות וכאיום אישי. הפער ביניכם, הן פיזית במקום שבו אתם חיים והן מקצועית (שהיא ייעצה לך בפורום פסיכולוגי) הוא כזה שהסיכוי שתיפגשו לדבר "נקיים" מדברים אחרים, כמו פגישה מקרית או באתר שידוכים - כאלו שאינם יזומים על ידך (כי כל יוזמה כזו שלך היא מאד בעייתית), הוא קרוב לאפס, וייתפס לא טוב על ידי הצד השני. כך שכנראה נכון יותר לוותר. ואנא קבל את עצתי ממכתבי האחרון אליך.