התנתקות: מה לעשות כשאין תקווה?

שלום
אני אודי בן 18קרה והתאהבתי בבחורה...אני מכיר אותה כבר קרוב לשנתיים, אנחנו ידידים נורא טובים, היא פתוחה אלי ומספרת לי המון..אני מכיר אותה טוב והיא אותי.אמרתי לה מה שאני מרגיש אליה לפני שבועיים, כבר לא יכולתי להחזיק את זה...היא בחורה נורא חכמה...היא "יעצה" לי לשכוח אותה ואני אמרתי את האמת...שאני פשוט לא מסוגל. היא טוענת שהיא לא רוצה שאני אסבול בגללה כי היא מרגישה שאני סובל.אני חושב שאני סובל לא בגללה אלא בגלל שזה לא מתאפשר כרגע...פשוט יש לה חבר כבר שנה וחודשיים והוא מאוד אוהב אותה וגם היא אותו..כמו שכבר כתבתי..אני מכיר אותה ואני יכול להרגיש שגם היא מרגישה אליי משהו אבל משום מה היא מפחדת, לא יודע...העיניין מטריף אותי, זה כאילו שאם היא היתה פנויה לא היתה בכלל שאלה.אני ממש מאוהב בה ואני לא יודע מה לעשות.אודה לך מאוד אם תעזור לי

אודי יקר,
כל עוד אתה שרוי בתקווה שיש סיכוי, תמשיך ותישאר מוטרף. היא יודעת מה אתה מרגיש כלפיה, ואמרה לך מה היא חושבת. האם אתה אוהב אותה אהבה אגואיסטית, ומחפש את מה שטוב לך, או שאתה רוצה שיהיה לה טוב? נדמה לי שכרגע אתה עסוק יותר בעצמך מאשר בה, ולכן אתה במלכוד.אבל מכיוון שאתם בני 18, המון דברים יכולים להשתנות. לא היום, ואולי גם לא בעוד שנה, אבל אולי בעוד שנתיים, שלוש או ארבע שנים. הייתי מציע לך לשמור מרחק, לנסות דברים אחרים, ללמוד להתנתק ממנה, ואולי לבדוק מה קורה איתה בעוד שנה-שנתיים, אחת לשנה-שנתיים, אם עדיין תהיה פנוי. אבל מכיוון שגם אתה בן 18, אני יודע שלא תהיה לך הסבלנות. אולי. ואני חושב שאתה יודע מה לעשות, אבל לא רוצה.

כן, אני יודע שאני צריך לעשות את זהואני מודה שאני לא רוצה...אני פועל לפי הלב ולא לפי מה שאני צריך לעשות.אולי אתה צודק...אולי אני קצת אגואיסט בקטע הזה...אבל זה לא בקטע שאני לא רוצה שיהיה לה טוב.תודה בכל אופן על העצה..אני מבטיח לנסות...אני סבלני כשצריך.די עזרת לי לסדר את הראש...רק חיזקת את מה שהעדפתי להדחיק!