התנתקות זוגית: למה הוא שותק?

שלום רב
ברצוני לקבל את עזרתך בנוגע למשהו מאוד ספציפי שמפריע לי מערכת יחסים הזוגית בה אני נמצאת ואני אפרט:בת 29 יוצאת עם בחור שגדול ממני בכמה שנים, אנו יוצאים 4 חודשים,הקשר נפלא ויש ביננו חברותמיוחדת (כך אני מרגישה בכל אופן), הוא משלים אותי ובסה"כ ממש טוב לנו יחד הוא רגוע, מתחשב, מפנק וכו',הבעיה היא כזאת: אם הוא נפגע ממני ולא משנה ממה, אם זה ממשהו שאמרתי או שעשיתי בלי כוונה ובכלל בלי כל מטרה להעליב אותו והוא נפגע ממני, הוא מתרחק, לוקח צעד אחורה ולפעמים נשאר שם גם יום יומיים, אני שרואה אותו מתרחק מנסה לדובב לדבר על זה אבל ולא להשאיר דברים פתוחים וכמובן לא ללכת לישון בעצבים... לאחר כל הנסיונות שלי לדובב שלצערי לא מצליחות אנינסגרת גם ואז יש שתיקה רועמת. הקטע הזה חזר על עצמו בערך 5-6 פעמים מאז שהתחלנו לצאת ואני מתחילה לחשוב האם אני לא בסדר? מה אני יכולה לעשות בכדי לא להגיע איתו למצבים כאלה, הוא בעצמו אמר לי שכשהוא נפגע הוא הופך להיות "קיר"עד שזה עובר לו והוא ממשיך הלאה. העניין הוא שאני מתחילה להיות עייפה כל הזמן מלדובב ולנסות להחזיר אותו צעד קדימה, גם אני הייתי רוצה שמידי פעם הוא ידובב אותי או "יתחנף" קצת אלי כמו שאני עושה.אני ממש מרגישה שה"קטע" הזה במערכת היחסים שלנו ממש הורס לי את כל מה שבנינו עד כה, מבאס אותי ואפילו גורם למחשבות על פרידה לעבור בראשי. אני אוהבת אותו מאוד ורוצה להיות איתו אבל לפעמים מרגישה שאני שם על תקן של מדובבת וזה נמאס!יש לציין שאנו לא גרים יחד עדיין אבל ישנים יחד רוב השבוע ואני בחורה מאוד חמה שדואגת כל הזמן שהבית שלו יהיה מסודר ונקי , מכינה ארוחות וממש משתדלת שיהיה לו טוב, אני נותנת מעצמי המון לקשר ומרגישה לפעמים במיוחד בקטעים האלו שציינתי מקודם שאני לא מקבלת מספיק הערכה או שלפעמים אני נתפסת שאחת שצריכה לעשות את זה... כמובן מאליו..., אני סבלנית מאוד ומבינה אותו מצד אחד כי הוא הרבה זמן לא היה במערכת זוגית רצינית כמו שלנו ולכן אני לא לוחצת על לעבור לגור יחד ועל יחס כזה או אחר ממנו כי אני יודעת שהוא צריך קצת יותר זמן ממני (אני סיימתי מערכת זוגית ארוכה לפני חצי שנה) .עוד משהו, תמיד אחרי "שתיקה" כזאת שקוראת, בדרך לעבודה אנחנו כמעט ולא מדברים ואז כשאני בעבודה הבטן שלי מתהפכתואני מרגישה שאני לא יכולה יותר אז אני מתקשרת אליו, אנחנו מדברים על זה ואז זה עובר. בכל הפעמים שזה קרה הוא אף פעם לא היה זה שמרים את הטלפון למה? למה תמיד רק אני? אני ממש לא מבינה.אני לא רוצה להיפרד ולאבד בחור מקסים, בבקשה תייעץ לי איך אני יכולה להתמודד עם הסיטואציה הזאת בכדי שלא תחזור, או שאם היא תחזור כי הרי כולנו בני אדם שזה יהיה במינון נמוך.תודה וחג שבועות שמח

מיכל יקרה,
יכולות להיות מספר סיבות לאופן ההתנהלות הזוגי הזה שלכם, ולכן לא אוכל לתת לך תשובה חד משמעית. יכול להיות שאחד הדברים העומדים בבסיס ההתנתקות הזו היא שהוא מרגיש שהוא לא יודע להתמודד עם העלבון או הפגיעה שפגעת בו באופן מילולי, או שהוא לא יודע לעשות את זה מבלי להראות פגוע וחלש. או כך לפחות הוא חושב. אבל אז אתם משחקים משחק הפוך, לראות מי ימצמץ ראשון. וכשאת ממצמצת ראשונה, הוא מקבל את הסיפוק שלו, מבין שהוא קיבל מחדש את הכוח שחשש לאבד במריבה שלכם, ואז הוא מוכן להתרצות ולהמשיך כרגיל.אלא שהתוצאה היא שאת מבינה שאת צריכה כל הזמן למצמץ ראשונה, וזה פוגע במעמד שלך בעינייך, ואת חוששת שאולי גם בעיניו. ולכן את נפגעת, כי את רוצה שמעמדך בעיניו יהיה חשוב לא פחות, ושגם הוא ירצה לרָצות אותך. לפחות מדי פעם.אפשר להבין מזה שאם הניתוח הזה נכון, הדרך לעצור את זה היא כבר בנקודה שבה הוא חושב שמעמדו נפגע, כלומר, בעת הויכוח ביניכם. אם יש לך הכוח לתפוס אותו בנקודה הזו ו"לעצור את החיים" ולא לוותר עד שיסביר בדיוק ממה הוא נפגע (לא להסביר למה הוא לא צריך להיפגע, אלא קודם לתת לו לדבר), זה יכול לעבוד. ההצלחה תלויה כמובן בתזמון הנכון, כלומר, אם זה יוצא בזמן שבו אפשר באמת "לעצור את החיים". ושימי לב שהתכוונתי למה שכתבתי בסוגריים – שלא לשוב ולהסביר את שלך, אלא לעצור את השטף שלך, לתת לו מקום לדבר, ולהתחיל להקשיב במקום במקום זה. מבלי להתערב באמצע. ואז, רק אחרי שסיים, ובלי סרקזם, להתחיל לדבר על מה שהוא מרגיש, ועל מה שהתכוונת לומר.