התנהגות בעל לא תקינה: מה לעשות?

אורן שלום,אני בזוגיות מזה כ-3 שנים נשואה ואני נתקלת בתופעה שהולכת ומחמירה (או יותר נכון כנראה מטרידה אותי יותר ויותר מבהתחלה) של תגובות לדברים/מעשים של בעלי שהוא לא עושה מרוע, אבל מאד מפריעות. איך שאני מאבחנת את המצב, כשהוא מרגיש או חושב משהו הוא אומר אותו כל הזמן, בלי מסננת, ובלי הבנה רגשית מינימאלית לאיך זה גורם לצד השני להרגיש ואם זה יועיל במשהו.לדוגמא - הוא שונא אירועים משפחתיים, ואירועים בכלל ורואה בהם סיוט, ואז הוא מרגיש צורך בלתי פוסק לספר לי על זה. אתמול למשל היתה חתונה של אחותי. לאחר החופה כשהתיישבנו בשולחן עם כל המשפחה הוא מתחיל לדבר איתי על כמה חתונות זה אירוע נוראי והוא שונא את זה. ואנחנו באמצע החתונה של אחותי! וכל מה שרציתי זה להנות ולשמוח בשמחתה.אני יודעת כבר שנים על שנאתו לאירועים משפחתיים, אני מזמינה אותו למינימום שבמינימום, והוא הגיע כי ידע שזה חשוב לאחותי, אז למה לבאס? השבתי לו שאני יודעת ושאין צורך לחזור על זה, והוא אמר שהוא רק אומר מה הוא מרגיש, ואני השבתי שלא הכל חייבים להגיד בשניה שזה חולף במוחו. גם כשיצאנו מהחתונה באוטו הביתה, הוא חזר על הנאום על שנאת האירועים ואיך הוא מקווה שלעולם לא יצטרך להגיע לעוד אחד כזה. הפעם בחרתי בשתיקה, כי באמת אין לי איך להגיב לזה. (אציין שבחתונה הוא התנהג דווקא יפה, דיבר עם כולם, היה נחמד ובכלל לא היה נראה סובל)אותו דבר היה פעם אחרת שההורים שלי הזמינו את כולנו למסעדה לרגל יום הולדתי בסה"כ ישבנו שם שעתיים בקושי, ואיך שיצאנו הוא פתח במילים "איזה סיוט". זה דבר איום לשמוע והתוצאה שלו היא שהוא באמת מוזמן למינימום שבמינימום וכל דבר שאין חובה שיגיע כי זה פוגע במשפחה שלי (אני כבר ויתרתי על נוכחותו) אני אומרת לו שאין צורך להגיע.מיותר לציין, שהוא שונא גם את האירועים המשפחתיים של משפחתו, אבל הוא לא יושב שם ומספר לי כמה חרא לו, ואני כמובן תמיד נעימה ומקסימה והם שמחים לראות אותי ובחיים לא גרמתי לו להרגיש רע על משהו שהשתתפתי בו כבת זוגו. אני גם מגיעה לכל האירועים ומעולם לא אמרתי לא סתם כי לא בא לי (והרבה פעמים לא בא לי, יש להם הרבה בעיות במשפחה, דבר שגם הוא מודה בזה)אציין, שגם להגיד לו, אני מעריכה מאד שבאת, לא עוזר, כי הוא לא מחפש את ההערכה שלי וזה מעצבן אותו (גם את זה ניסיתי).באופן דומה, למרות שהוא מרשה לעצמו להגיד כל הזמן דברים שהוא מרגיש, הרבה פעמים כשאני אומרת משהו שאני מרגישה או מפריע או מפחיד אותי הוא מגיב באופן מגעיל ופוגעני. אומר לי שאני חופרת או בכיינית, כשכל מה שאני רוצה זה קצת אמפתיה. ככה שלשיטתו רק לו מותר לדבר על הרגשות שלו ולי אסור.לדוגמא, זמן קצר לפני שילדתי את הבת הבכורה שלנו, הוא החליט לטוס לקורס בחו"ל לעבודה. כשדיברנו על זה בהתחלה דובר על כמה ימים כשהיא תהיה בת כמה חודשים ואני פרגנתי בכיף. בסוף זה יצא שבוע שלם כ-3 שבועות לאחר הלידה. למרות זאת, לא הטלתי וטו, ורק ציינתי בפניו שיהיה לי קשה לבד, ושאני בטח אהיה מסכנה, ושאני מצפה ממנו לאותה תמיכה כשאני ארצה משהו (וגם זה אמרתי בחיוך). בתגובה קיבלתי תגובה תוקפנית, של איך אני מתבכיינת, זה קורס לעבודה (הוא בחר בו! לא הכריחו אותו ליסוע הוא רצה), שאני לא אנהל לו את החיים ולא אגיד לו מה לעשות ואם אני לא רוצה לעזור לו באירגונים אז שאשתוק.הרבה יותר ממה שנפגעתי מזה שתכנן לעזוב אותי עם ילדה בת 3 שבועות (לא נראה לי הוא באמת הבין בזמנו מה זה ילדה) זה מהדרך שבה הוא דיבר אלי. אני אמורה להקשיב ולפרגן לו כשהוא חופר לי על הקורס ועל כמה זה יעזור לו מקצועית, אבל היה אסור לי חלילה לדבר על עצמי ועל הצורך להישאר עם ילדה בת כמה שבועות לבד). בסוף הנסיעה הזו התבטלה מסיבות שלא תלויות בו, אבל עצם התגובה שלו כלפי זה מה שהפריע לי.הדבר כמובן מעיב מאד על היחסים ביננו. אני מרגישה ריחוק. כל פעם שזה קורה, אני מתבאסת קשות, אני כועסת עליו, לא בא לי לבלות או לדבר איתו.הייתי רוצה לדעת איך הדרך הנכונה והטובה להגיב לדברים שהוא עושה באופן שיצור קרבה ביננו, ולא ריחוק, ויוריד מריבות וחיכוכים, כי כל פעם שזה קורה אנחנו מתרחקים. עם הזמן קשה לי יותר ויותר לסלוח לו ולהמשיך הלאה, כמו שהיה בעבר.

גלית יקרה,
את צודקת. זה לא תקין, והנטייה הטבעית של התנהגות כזו היא להחריף אותה, לפחות כל עוד הצד השני (את) לא יודע איך לנטרל זאת. זה לא פשוט, ולעתים קרובות הכי בטוח והכי נכון זה ללכת לטיפול זוגי.אבל, עם זאת, את יכולה לנסות משהו אחר. קראי בבקשה אצלי באתרבדף הזה, שיחה ראשונה ושנייה תחת הכותרת "חיזוקים חיוביים" מימין למעלה. אלו שיחות מתוך הפורום הזה. קראי הכל, וראי אם גם את יכולה לממש את העבודה הזו. קראי הכל, גם את השיחה השניה, וחשבי אם ואיך אפשר לממש את זה, לפני שתדחי את הרעיון. אם לא, אני מציע לכם ללכת לטיפול זוגי. אם הוא לא יסכים - לכי לבדך, כי יש שיטות שבהן תוכלי להכניס אותו לתהליך גם כשאת מגיעה לטיפול לבדך.