התמודדות עם פרקטיות בנישואין

שלום רב,
אני ובעלי ביחד 3 שנים (נשואים + יוצאים). יש לנו ילד בן 8.5 חודשים. אתמול בעלי השכיב את התינוק שלנו לשון ואני יצאתי עם כלב לטייל. פתאום הוא מתקשר ובמודיעה לי שהתינוקי נפל מהמיטה. מסכן שלי... קיבל מקה בראש. היום לא הלכתי לעבודה ונשארתי עם אמא שלי לטפל בו. (אמא שלי שומרת אליו). התינוק בסדר גמור. חוץ מזה שעדיין מפחד לשכב..כשאני משכיבה אותו אז הוא עוצם עיניים וכולו מתרכז , כאילו מחקה לכאב... ואז מתחיל לבכות..מסכן שלי. היום בעלי חזר מעבודה , שיחק עם הבן איזה 5 דק', יצא עם כלב לטיול,חזר והלך לחוג שלו. (יש לו בימי ראשון ורביעי חוג לאיגרוף)... אני כולי עצבנית !!! איך???? הרי ילד שלך נפל מהמיטה (בגללך..) , היום לא הרגיש עדיין כל כך טוב, אתה חוזר מעבודה ולא רוצה להיות איתו ?? לחבק אותו ??? איך ?? אני כל כך עצבנית שבא לי לבכות !!!כל הגברים כאלה עדישים ??? או ההתנהגות הזאת אומרת משהו על בעלי ?? אי אגיד לך מה זה אומר: "הוא פשוט עצלן לכל דבר שלא קשור בו. אין לו כל כך כוח להיות עם ילד", הוא לא יכול לוותר על הספורט שלו. לאומת זאת בעלי לא הלך כמה פעמים לעבודה כשילד שלנו היה חולה.. (אבל זה עבודה... זה פחות מעניין)... אני לא יודעת מה לחשוב..תודה רבה,יאנה

יאנה יקרה,
נדמה לי שאת מחפשת חיזוק לעובדה שאת נשארת איתו למרות העובדה שהוא עשה משהו שמקומם אותך. ואם אגיד לך שכל הגברים כך, זה ירגיע אותך שאת לא עושה טעות. נכון?האמפתיה שלך היא לתינוק שלך, והאמת היא שתאורך מעורר אמפתיה שעוברת גם אל הקורא באופן גלוי וחזק. אלא שהאמפתיה של בן זוגך משפיעה עליו רק עד גבול מסויים. הוא פרקטי. "טוב, נו, נפל אז נפל, עכשיו הוא כבר בסדר, אז ממילא מה שאני יכול לעשות לא יעזור." ואז למה לוותר על הספורט שלו, שזה משהו שהוא כל כך מחכה לו.כן, זה יותר גברי. לא, לא כל הגברים כאלה. ואם את שואלת מה לחשוב, תחשבי על זה שגברים נוטים יותר לפרקטיקה. ומה שאינו פרקטי פחות חשוב. יש לזה חסרונות, אין ספק. לפעמים יש בזה יתרונות, כאשר אתם כזוג זקוק למאבק ולפתרונות פרקטיים יותר. אבל בינתיים, את בהחלט יכולה לנזוף בו, ולהגיד לו מה את הרגשת. לא ליצור מזה איום על הנישואים שלכם, אבל כן להגיד לו למה ציפית. לומר לו את זה, אגב, רק פעם אחת, ולתת לו להתבשל על זה. ולא לחזור לזה יותר. אני מבטיח לך שהוא יזכור כך טוב יותר.