התמודדות עם תחרות מאחות

שלום
ד"רשלום.אני בת 25 ויש לי אחות גדולה ממני ב- 6 שנים. בשנים האחרונות אני מרבה לראות בה כמלאת חוכמת חיים והדבר גורם לי לרוץ ולהתייעץ איתה על כל דבר. אני שואלת את דעתה תמיד והיא המכריעה. מה שהיא אומרת לי קדוש. זוהי תלות שלי בה וזה מאוד מפחיד אותי כי לפעמים אני מוצאת עצמי עומדת מול בגד בחנות למשל ושואלת את עצמי האם זה יפה... ואז אני אומרת לעצמי: טוב אני אבוא עם אחותי ואם היא תגיד שזה יפה אז אני אקח. כך גם לעניין בחורים- משפט שבחור אומר אני מייד שואלת אותה אם זה אומר שהוא בסדר או לא או שהוא לא בסדר. אני מוצאת שאין לי דעה משלי.... הכל אני שומרת להכרעה שלה וזה ממש מלחיץ......יוצא שאני צריכה אותה כמו אויר לנשימה ואין לי דעות משלי. בעיקרון היא אכן חכמה מאוד ומנוסה מאוד והיא באמת יודעת לזהות דברים לא טובים: בעיקר לעניין בנים שהייתי יוצאת איתם- תמיד היא צדקה בסוף: היא זיהתה שהבחור סתום ודפוק ובסוף הוא אכן יצא כזה. היא מאוד יודעת לזהות אנשים והיא גם יודעת לתת עצות חכמות מאוד. אבל מכאן ועד מחיקה של עצמי.... לא יודעת איך לצאת מזה.דבר נוסף שמפריעה לי: שהיא קלטה את כל זה והיא מרשה לעצמה להתייחס אליי בזלזול. היא מאוד דורשת מאנשים ובעיקר מבני המשפחה הקרובה, דורשת להיות מושלמים... הרבה פעמים אם אני לא עומדת דום לדרישות שלה היא נעלבת ממני ומוציאה אותי חרא של בן אדם ואיזה רעה אני. לאחות של בעלה היא לא מעיזה להתייחס ככה. אולי כי אני נותנת לה לדבר אליי בזלזול ולא לכבד את הדעות שלי (כשיש). יש בנינו קצר בתקשורת- היא כל הזמן תחשוב שאני אגואיסטית ומנסה לפגוע ואני כל הזמן יחשוב שהיא לא אוהבת אותי ולא מכבדת אותי כפי שאני ותעדיף את אחות של בעלה על פני. זה נשמע כמו ריב של ילדים בגן אבל מצד שני זה מעיק ונמאס לי לספוג את היחס המזלזל. ומאז יום שישי שעבר אני לא מדברת איתה כי היא היינו ליד בית הכנסת שליד הבית והייתי עם גופיה ולא היה נעים לי לעמוד ברחבה של הבית כנסת אז יצאתי החוצה - למדרכה. היא יצאה מהבית כנסת ותקפה אותי שאני ברחתי לה ומה זה ומה עשיתי איזה רעה והציגה אותי בפני כל המשפחה בערב שישי כמפלצת. לא רציתי לבוא לאכול איתם ונשארתי בחדר. אני ממש כועסת על היחס הזה. מה אפשר לעשות על מנת שהיא תתחיל לכבד אותי כבן אדם?תמיד אני מרגישה שונה ומוזרה לידה כי ככה היא חושבת עלי.

לי יקרה,
מה שמעניין בכל מה שכתבת הוא שאחותך רואה בך תחרות. כשהיית צעירה, הכל היה בסדר. עכשיו, בגילכן, את כבר שווה לה, ושתיכן נשים בוגרות. היא מנסה לנצל אולי את זה שאת נענית לה בקלות כל כך, אבל לפי דברייך, היא כנראה קצת חוששת, ומנסה לשלוט בך. שלא תצאי משליטתה. אולי תתעודדי מזה, ותביני שגם לך יש כוח השפעה עליה. היא כבר לא מתייחסת אליך כאל ילדה, שאפשר לסלוח על משוגותיה וחסרונותיה, אלא כאל מתחרה. אם את יכולה, תגיבי על תגובות כאלו שלה בהתרחקות. כשהיא פוגעת בך, תגידי שהיא פוגעת בך, מבלי להסביר יותר מדי (חשוב!), והתרחקי ממנה. שהיא תרגיש שהיא זו שצריכה לרדוף אחריך, ושהיא צריכה לרצות אותך. מותר לך להתפייס לאחר זמן, כלומר, לא לשמור על זה לאורך חודשים, אבל בהחלט כן לימים. שהיא תבין שהיא כבר לא יכולה לשלוט בך, אולי היא תבין שהיא צריכה להתחשב ברגשותייך, אם היא רוצה לשמור איתך על יחסים תקינים. ואם היא לא רוצה, קחי זאת כבעיה שלה.

(הודעה ללא תוכן)