התמודדות עם שתיקה ופגיעה

אינני יודעת איך להתחיל לשתף בבעיה שמאוד קרובה לליבי.לפני כשלוש שנים הכרתי בטירונות שלי חברה שמאז עברה איתי גם לקורס הצבאי אחרי הטירונות (בסה"כ שרתנו ביחד חמישה חודשים) במהלך הקורס התחברנו ממש גם כשאימא שלה הגיעה לטקס סיום הקורס אמרתי לה בהתלהבות שללא תמיכת הבת שלה לא הייתי עוברת את הקורס.לאחר מכן נותק הקשר כי שובצנו במקומות שונים. ומהלך השרות שוב חידשנו את הקשר היינו מדברות על בסיס יומי ממש עד הפרטים הקטנים והכי אישיים באותה תקופה לא היה ריאלי להיפגש כי חזרתי לבית אחת לשבועיים.במהלך התקופה הכרתי בחור מהעיר שלה והתחלתי לצאת איתו והחלטתי להיפגש איתו באחד מהימים בסופ"ש והתלהבתי שהחברה גרה באותה העיר כי ככה אוכל להיפגש עם שניהם באותו ביקור.אמרתי שאני באה לבקר בהתחלה היא לא הייתה להוטה למפגש לאחר מכן הסכימה שניפגש, הסיכום היה שבן זוגי דאז שעסק ביחצנות ילך לעבוד ובינתיים אהיה איתה ואז נפגש אני והוא. נסעתי באוטובוס במרחק של שעתיים נסיעה וכשפגשתי אותה בתחנה המרכזית התלהבתי וממש בכיתי מהתרגשות (כי לא ראיתי אותה במשך שנה) לאחר מכן הלכנו למסעדה ובשאר הזמן ישבנו באוטו עד שהחבר שלי יגיע (לא הבנתי למה היא לא לקחה אותי לבית שלה אפילו ישבנו ונרדמנו באוטו) נפגשתי עם החבר ואז היא באה לקחת אותי בחזרה וחיכתה איתי בתחנה מרכזית לבוקר כדי שיגיע לי אוטובוס ונרדמנו באוטו שוב. (שאלות שעולות מהקטע: למה את לא לוקחת אותי לבית שלך כדי לישון כמו אנשים נורמאליים? ולמה בכלל את לא רוצה מלכתחילה להיפגש איתי אם אנחנו חברות שמדברות על דברים אישים על בסיס יומי?. אני מרגישה שיש לה מה להסתיר אך זה לא מסתכם רק בזה תכף תבין למה).המשכנו לדבר השתחררנו מהצבא עשיתי פסיכומטרי היא עזרה ללמוד (כמובן רק טלפונית) היא הייתה מייעצת לי בדברים הכי אישים עם גברים ותמיד הייתה עוזרת לי ותמיד היה לי מאוד קשה שהקשר שלנו וירטואלי וכששאלתי אותה למה אנחנו לא נפגשות היא הייתה אומרת לי שהיא עובדת כל הזמן ואין לה זמן אפילו אימא שלה תמיד הייתה שואלת אותי למה אני לא מגיעה לבקר כי היא ממש רוצה להכיר אותי והחברה הייתה אומרת לאימה שהיא עובדת כל היום ואין לה זמן שאני אבוא. (באותה תקופה היא סה"כ הייתה מלצרית בבר) אז אם אני כל כך חשובה לך לא תפני לי שעה? אני מוכנה אפילו להגיע באוטובוס ולשלם על ארוחה העיקר שנשב לדבר לראות אותך.אני והיא תמיד שיתפנו אחת את השנייה בדברים הכי אישים גם מבחינה מינית ותמיד היו לה עצות חמות ונכונות מתוך כוונה שיהיה לי טוב(במהלך השרות היא הכירה גבר שחיזר אחריה ורצה להיפגש איתה והיא שיקרה לו שהיא בחול ושהיא תדבר איתו כשהיא תחזור למרות שהוא מוצא חן בעיניה – ממה זה נובע? מחוסר בטחון? אם את רוצה מישהו אז למה את לא נפגשת איתו?)על רוב הדברים אנחנו מסכימות וגם שהיו בנינו ויכוחים תמיד ידענו להגיע להבנות והיא הייתה מספרת לי שהרבה גברים מתחילים איתה ומשדרת ביטחון עצמי גבוה אבל היא הייתה מתרצת להם שהיא טסה לחול עוד חודש לחצי שנה והיא לא רוצה להיכנס למערכות יחסים כרגע. מאז עברה שנה והבחורה עדיין בארץ וכל פעם מחדש היא אומרת לי אני עוד חודש טסה ושוב דוחה את זה בתירוצים מפגרים ולא ברורים.עד היום אנחנו מדברות על בסיס יומי וכבר כמה פעמים ביכיתי לה על זה שאנחנו לא נפגשות והיא תמיד הייתה אומרת שהיא עובדת ואין לה זמן מחד גיסא את אומרת לי שאני הבן אדם הכי חשוב לך בחיים ושבעתיד תלמדי איתי באוניברסיטה ותגורי איתי ומאידך את בכלל לא רוצה להיפגש איתי כרגע? כל הזמן זה היה מכניס אותי לעולם של פנטזיות כי הייתי מאמינה למה שהיא אומרת ומדמיינת את זה שאנחנו טסות ביחד וגרות ביחד ולומדות ביחד.אפילו עכשיו כשיש לי חבר אחר מהעיר שלי היא עוזרת לנו כשאנחנו רבים והוא מכיר אותה והיא לגמרי הצינור של שנינו כשצריךיש לה חברה מהעיר שלה שהיא הכירה לפני יומיים ואיתה היא כן נפגשת.בזמן האחרון אני רבה איתה הרבה בטלפון בלי סיבה וזאת כי אני כל הזמן מתוחה בגלל שאנחנו לא נפגשות ורע לי עם המצב הזה והיא לא מבינה מאיזה מקום זה בא. היא בחרוה שמאוד קשה לה להפגין רגשות אבל אני יודעת שהיא אוהבת אותי ואכפת לה ממני.היא כל הזמן אומרת לי שאני החברה היחידה שלא אכזבה אותה ושתמיד אני שם בשבילה כשהיא צריכה.שאלת השאלות: למה היא לעזאזל לא רוצה שניפגש?????????? קשה לי עם זה! היא חשובה לי ואני לא יכולה ככה עם הקשר הווירטואלי הזה אני בוכה בגללה פעם ביום וכשאני שואלת אותה על הנושא היא כל פעם מוצאת תירוץ אחר.אולי אתה יכול להבין מכל הסיפור על האופי שלה או על ההתנהגות שלה או על הסיבה שהיא אינה רוצה להיפגש איתי** יש לציין שיש בנינו אך ורק קשר חברותי ולא רומנטי ושתינו סטרייטיות

לפי דעתי הסיפור עמוק יותר
מצד אחד זה נראה שסתם נח לה לדבר איתך והבעיות שלך ושלה מעבירות לה את הזמן כנראה שהיא לא רואה את הדברים כמוך ולא מרגישה את אותו דבר כמוך.. אם זה הדבר לפי דעתי נסי להתחרק מעט
מצד שני נראה שיש לך מין אהבה לא מוסברת אליה יש סיכוי שאי פעם היה לך נטיה לאהוב בחורה או לחשוק בבחורה?

טל, מה שאמרת אולי נכון, אבל לא בהכרח.אני מזדהה עם ההתנהגות של חברה של לימור ולא הייתי רוצה שחברה שלי תחשוב שלא אכפת לי ממנה או שאני מנצלת אותה. לפעמים זה מורכב יותר.עניין הטלפונים נותן לי אישית את התחושה של שליטה בשקט שלי , שאם לא יהיה בא לי לדבר אני לא אענה, או אענה ואסגור אחרי מספר דקות, לעומת זאת פגישה זה הרבה יותר אינטנסיבי לי, זה לדעת שאני עכשיו צריכה להעביר עם מישהי מס שעות, ויכול להיות שהיום בא לי לקבוע איתה ומחר יהיה בא לי להיות עם עצמי. אז לפעמים אני נמנעת מלקבוע גם אם באותו רגע זה נראה לי בסדר גמור להפגש למחרת.אני יכולה להעיד על עצמי, חברות שלי חשובות לי, לא הייתי רוצה שהחברות שלנו תהרס בגלל זה, ואני בכדי לא לפגוע בהן משתפת אותן בזה שאני אוהבת הרבה שקט ופחות שיחות בתי קפה. לשמחתי , הן בחרו להשלים עם זה.חשוב לציין- אני בן אדם חברותי מאוד, אך יחד עם זאת קנאית לשקט שלי. דבר שיכול להתפרש כחוסר רצון להשאר בקשר.. עד שאני משתפת בזה.

לימור יקרה,
אני לא יכול לדעת מה המניעים שלה מבלי לשאול אותה, וכפי שאת רואה - כשאת שואלת את לא מקבלת תשובה. צאי מתוך הנחה שכנראה שאין לך מה לעשות בעניין הזה, שבאמת לא תקבלי תשובה בזמן הקרוב ואולי גם הרחוק, ולקבל או לא לקבל אותה כפי שהיא עכשיו. אם זה מתאים לך בכל זאת, מבלי שתרגישי מאוכזבת בכל פעם (שזה עניין של ציפיות שלך כמובן, כלומר משהו שיכול להיות בשליטתך אם תהיי מוכנה לקבל אותה כך), אז טוב. ואולי פעם יהיה טוב יותר ואולי לא. אם לא תצליחי שלא לפתח ציפיות, ותתאכזבי כל פעם מחדש, תישארי במקום שבו את נמצאת היום, שבו לא טוב לך עם זה. הדרך היחידה מבחינתך לשבור את האובססיה הזו (ויש משהו אובססיבי בצורך שלך להתעקש ולקבל ממנה את החיבוק הממשי - באופן מטפורי כמובן, כי אני מתכוון לקיום הממשי שלה לידך, ולא רק הוירטואלי), תהיה להתנתק ממנה לגמרי, כי אחרת זה כואב. ואת ההחלמה תעשי עם הזמן. הקושי העיקרי מבחינתך יהיה אי ההבנה של מה שקרה ושל המניעים שלה, והצורך להתמודד עם אי הידיעה הזה. יש דברים גרועים יותר, לא? הזמן ירפא את זה, אם תרצי שהוא ירפא את זה. לא הכל אנחנו יודעים, וצריך ללמוד להתמודד עם חוסר הידיעה הזו, וגם עם הפגיעה שנפגעת, ולהמשיך הלאה.