התמודדות עם קושי לצאת לדייטים

אני בת 36, ומאד מאד רוצה זוגיות ואמהות בחיי, וטרם פגשתי את הבחור שלי.יתרה מזאת, מזה 10 שנים שהרגשתי שאיש אינו "עושה לי את זה", ליבי נותר סגור, וכבר תהיתי אם קיימת בי בכלל היכולת לאהוב.לפני כחצי שנה פגשתי מישהו ובהדרגה התאהבתי בו עמוקות.הקשר בינינו היה מיוחד מלכתחילה, אבל הוא מעולם לא הבשיל או התקדם לכדי קשר זוגי ממשי.הוא גר בדרום הארץ ואני בצפון, והיינו מתראים פעם בחודש למשך שבוע ושוב נפרדים ושוב מתראים ושוב נפרדים. מספר רב של פעמים החלטנו ובעיקר החלטתי לסיים את זה, מתוך ההחלטה שאני רוצה קשר אמיתי, בריא, שיוכל להוביל לנישואין ובית, אבל בכל עת שאני רואה אותו אני "נשברת" ונשאבת לתוך הקשר עימו מחדש.הוא לא בשל מספיק לקשר אמיתי, ולא רוצה זוגיות של חיים משותפים למרות שאומר לי שאוהב אותי. אינו מעוניין - אך גם לא מניח לי. לפני חודש החלטתי לסיים את זה סופית, ובינתיים אני עומדת מאחורי החלטתי. אין מיילים ואין טלפונים. אבל הלב שלי מתייסר. אני לא אוכלת, לא ישנה, לא מתפקדת בעבודה ולפעמים פשוט מרגישה שאין לי אוויר.אני לא רוצה להשאב לקשר שאינו אלא פירורים ממה שהייתי רוצה לבנות ומנגד לא מצליחה לשחרר אותו בתוכי. מרגישה שזאת מלחמה יומיומית לא לנסוע אליו ולהשאב לכל זה שוב, ואינני יודעת מה נכון כי הלב שלי רוצה רק אליו, והראש שלי יודע בוודאות שזה חסר כל עתיד.ובינתיים איני פנויה להכיר אף אחד אחר...עצות?

נטעלי יקרה,
בתנאים הללו (פורום, מכתבים קצרים) קשה לי לייעץ לך מעבר לדברים שאת בטח יודעת ולא מצליחה, כמו להתחיל לצאת גם אם את לא מרגישה משהו, ולו רק כדי להתרגל להעסיק את עצמך בדברים אחרים ובגברים אחרים, ולהתמודד שוב עם דייטים ויציאות, כמו ליצור הזדמנויות למפגשים (אבל לא להגזים, כדי שלא להיות מבואסת מדי מעודף מפגשים לא מוצלחים – למצוא את המינון הנכון לך), לדבר עם חברים, חברות ודייטים פוטנציאליים ולקחת את הזמן בהתחלה, כמו למצוא לך עיסוקים אחרים מעניינים שיסיטו את המחשבה שלך מהייסורים הללו, כמו לעסוק בספורט וכן הלאה.ומעבר לעניינים הללו, אם קשה לך להתמודד, אולי ללכת ליעוץ פרטני, ולנסות גם להבין את עצמך יותר, את הסיבות שבגללן את מתקשה לתת אמון בגברים, ואולי מתקשה לתת אמון בעצמך שתדעי להתמודד עם רגשותייך או עם אכזבות (מה שעלול להרחיק אותך מנסיונות), ואולי גם לחפש ביחד דרכים ליצירת קשרים חדשים.