התמודדות עם צרכים מנוגדים בזוגיות

אני וחברתי יוצאים כבר שלוש וחצי שנים.. מאז שהייתי בצבא והיא הקשר הראשון שלי.תמיד חיפשתי קשר טוב ולא אהבתי סטוצים. חיפשתי משהו אמיתי.הקשר שלנו מעולם היה חזק. תמיד אנחנו כנים, תמיד מדברים על מה שקשה תמיד מחזקים אחד את השנייה ונותנים בטחון ועל המגרעות אחד של השני גם. לא חוסכים רק לפעמים מעדנים.כל מי שמסתכל מהצד אומר כמה קשה למצוא חיבור כזה.אני לא מדי נמשך אבל אני מאוד מעריך אותה כי ברור לי שבשבילה זה רק אני והיא באמת תקריב הכל בשבילי. אני כן מרגיש שקשה לי להקריב בשביל הקשר ומרגיש שהצעדים שאני לוקח הם מתוך הכרח כי אני רוצה להתחשב בצרכים שלה. משום מה אני מרגיש שקשה לי להתחייב כלפייה וזה ממש לא פייר.בזמן האחרון אני פחות אנרגטי כי הקשר מכניס אותי למסגרת ואני ממש כועס על עצמי שאני מרגיש חנוק בזמן שאני נמצא עם בת זוג שכל כך אוהבת! מה אני אמור לעשות!מה אני אמור לעשות.. ולמה אני חושב רק על עצמי כשאצלה הכל זה נתינה?ההגיון שאתו הלכתי עד עכשיו אומר לי להשאר אבל היצר והחוסר התנסות אומרים לי לחפש דברים אחרים.כאילו אני מבקש לעצמי את החיים הקשים.מה לא בסדר אצלי.. למה אני לא מעריך דבר טוב שיש לי בידיים?האם זה בכלל דבר טוב?יש לי הרגשה שאני אולי מחפש בעיה.. למה?

חן יקר,
כמעט לכל אחד יש צרכים שונים שלפעמים הם מנוגדים. זה מה שקורה לך. וקשה לך, כמו שאני רואה, לקבל את זה שאם תבחר בצורך אחד אתה מאבד את האחר, ולהיפך. ובנוסף לצרכים האישיים שלך, שהם כאמור יכולים להיות מנוגדים, אתה גם חושב עליה, וזה יפה, ויש לך רגשי אשם על כך שאינך יכול להרגיש כמו שאתה חושב שהיא מרגישה. כל התחושות הללו הן נורמליות וטבעיות, ואנשים עושים החלטות חיים מתוך מערבולות כאלה, או דומות להן או אחרות, של רגשות וצרכים. וכאן אתה צריך להחליט. כמו כל אדם במצבך. לא תמיד זה קל, אבל כפי שאתה מבין, זה הכרחי. אתה גם רוצה להיות אדם טוב, וגבר טוב, וגם רוצה עתיד טוב, וגם חושב על ריגושים וצרכים אחרים. אתה חי עם עצמך, חן, ותמשיך לחיות עם עצמך, והחלטות קשות גם "יוצרות" אותך ובונות אותך. אני לא מנסה להיות שיפוטי בעניין, רק לומר שיש אנשים שמקבלים בקלות רבה יותר מגרעות וחסרונות שלהם, ויש כאלה שקשה להם עם זה, וגם זה חלק מתהליך הבנייה.