התמודדות עם פרידה: למה לא דיכאון?

אורן שלום,
בששת החודשים האחרונים חיי עברו מהפך, בעלי נפרד ממני מאחר ואהבתו אליי פסקה, נותרתי עם שתיים קטנות. (גילאים-אני-38 הוא 35), פוטרתי מעבודתי, השוכרת מהבית הקודם תובעת אותי ואת מי שעתיד להיות הגרוש שלי על לא מעט כסף ולמרות שלדעת הכלל אין כל סיבה שתזכה, זה עוד גורם לחץ..הרכב שלי שבק(מנוע ועוד חלקים יקרים), אני אמורה להתחיל עבודה חדשה בטבע בראשון, רק שלא ברור איך אני בכלל מבצעת את הפרוייקט הזה..זה בנגיעה. אני הולכת לעובדת סוציאלית, אבל זה לא ממש עוזר, אני חוששת שלא אצליח להתגבר על הפרוד..אנחנו בתהליכים ואני מרגישה שהוא כבר לא שם, נחמד כי רוצה לשמור על שקט ולא יותר, העניין שכל פעם שהוא נחמד הרגשות שלי מתגברים יחד עם הגעגוע העמוק למשפחה שלי..שהייתה לי ואיננה..ואני מנסה לומר לעצמי יהיה בסדר..את תהיי בסדר, אבל חוששת שאראה אותו עם אחרת בזמן שעדיין ארגיש אליו. גם לעבד את השינוי שחל בו ברגשות קשה לי. לאורך נץהש ים לא הייתה זוגיות קלה..לאף אחד מאיתנו. אבל..אהבתי וחשבתי שגם הוא אוהב אותי. איך אני מתגברת הכי מהר מהניסיון שלך? מבין כל מה שציינתי, זה החלק הכי קשה שצובט אותי ומחריב הכל..ואני לא יכולה להיכנס לדיכאון, כי דיכאון או פריבילגיה. אין לי זמן לזה..אחרת אשקע בחובות כלכליים ולא אצליח לשדר לבנות יציבות כפי שאני רוצה. מה עושים עם הכל? איך אני מרימה את עצמי מהמקום הנמוך ובידיעה שיום יבוא וכבר לא יהיה לי אכפת..שאני אבין שמגיע לי יותר מזה..איך
מבטלים רגש?

טל יקרה,
בהצלחה בעבודה החדשה!אני מרגיש שקשה לך לעכל את השינוי לא רק כי את אומרת שקשה לך, אלא גם כי את כותבת שאת "מרגישה שהוא כבר לא שם". והרי... בודאי שהוא לא שם. זה מה שהוא אמר לך, וזו ההבנה שמגיעה גם מתוך העובדה הפשוטה שהוא החליט להיפרד. לאבל יש מספר שלבים, שהראשון שבהם הוא חוסר האמון והקבלה, ואת כנראה עדיין שם.הצד המשמח של הלחץ שלך, טל, הוא שאת מרגישה שדיכאון הוא פריבילגיה, ושאין לך זמן לזה. זה חיובי, כי את מתעדפת את המשימות בחייך, ובהתאם את רגשותייך. זה חיובי, כי זה מצעיד אותך להחלמה, למרות שאת לא רוצה אותה.אני חושב שאני מבין שכאשר את כותבת שאת רוצה להבין שמגיע לך יותר מזה, את מתכוונת באיזה שהוא מקום לכך שאת מתכוונת שמגיע לך מישהו שיכול לתת לך יותר. אישית, אני מרגיש קצת בעיה עם הקונספט הזה של "מגיע לי יותר", כי הוא פסיבי. אני מאמין שאת יכולה להשיג יותר, שזו אמירה הרבה יותר אקטיבית שאת יכולה לעשות איתה משהו חיובי. בשלב הזה, כשאת עדיין באבל לא סגור, בודאי שאת יכולה להשיג יותר ממה שיש לך עכשיו, ו גם תשיגי יותר. האם הוא יהיה "יותר" מהגרוש שלך לעתיד? – לא יודע. כי זה לא רק תלוי במי שהוא, אלא גם במה שאת הרגשת כלפיו כשהייתם ביחד. בן זוג אחר וחדש יכול להיות טוב יותר בדברים מסויימים, וירגיש לך פחות טוב בדברים אחרים. אני לא יודע איך תשקללי את הכל בסופו של דבר, אבל אני יכול לומר לך בודאות שהוא יהיהאחרת. ושאת תהיי במקום טוב יותר מכפי שאת היום.לכן, המסקנה המיידית, טל, היא "עשי". קודם כל את מה שאת צריכה, ויש צדדים מאד חיוביים לזה שאת צריכה. יום אחד אולי תעריכי את זה. מתוך העשייה הזו יגיעו גם דברים טובים, כי כאלה אינם יכולים לבוא מדיכאון. אני שמח בשבילך שאין לך זמן לדיכאון, למרות שאני יכול להבין למה את רוצה להיות שם.